על המכללה   כל מה שקורה

מחקר חדש: הוראה מקוונת וסטרס בסגל אקדמי

20/04/2020 | רמי חזן | הפרעות בתקשורת M.A. | הפרעות בתקשורת

פרופ׳ אבי בסר, ראש החוג להפרעות בתקשורת

מחקר חדש של החוג להפרעות בתקשורת במכללה האקדמית הדסה שנערך בשבוע הראשון של ההוראה מרחוק, בתקופת הקורונה בישראל, מצא כי מרצים שהעבירו הרצאות סינכרוניות התאפיינו בעלייה ברמות של לחץ פסיכולוגי בהשוואה לחוויית הלחץ שלהם בהוראה הרגילה שלא בתקופת הקורונה, דבר שהשפיע על תסמינים שליליים בקול שלהם (כגון עלייה בצרידות, עייפות ווקאלית, מאמץ בהפקת הקול, כאב, היחלשות הקול, גירוי או יובש של הגרון, הצורך התכוף לניקוי הגרון או שיעול, ובצורך תכוף ללגום מים).

מחקרים שבוצעו בעבר הוכיחו שיש קשר בין מידת הלחץ של אנשים לבין סימפטומים של הקול שלהם. בחוג להפרעות בתקשורת במכללה האקדמית הדסה זיהו את תחילת הלימודים מרחוק במוסדות אקדמיים בישראל, בזמן הקורונה, כפוטנציאל להבנה משמעותית יותר של הקשר הזה.

המחקר נערך על ידי פרופ' אבי בסר, חוקר בעל שם בינלאומי בתחום הפסיכולוגיה, ראש החוג להפרעות בתקשורת במכללה האקדמית הדסה, שרי לוטם, קלינאית תקשורת, מומחית בתחום האבחון והטיפול בהפרעות קול, בית החולים הדסה עין כרם, ומרצה בחוג להפרעות בתקשורת במכללה האקדמית הדסה וד"ר וירג'יל זיגלר-היל מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת אוקלנד שבארה"ב.

המחקר בדק למעלה מ-300 מרצים מכ-14 מוסדות אקדמיים שונים בישראל, אוניברסיטאות ומכללות, אשר נכפתה עליהם הוראה מרחוק בתקופת הקורונה, בה עברה האקדמיה בישראל למתכונת של הוראה ולמידה מרחוק. המחקר התמקד במרצים שהעבירו הרצאות סינכרוניות, כלומר הרצאות מקוונות בזמן אמת (און ליין).

שרי לוטם, קלינאית תקשורת ומרצה בחוג להפרעות בתקשורת במכללהנמצא כי מרצים מדווחים על עלייה משמעותית בחוויית הלחץ הפסיכולוגי שלהם בזמן ההוראה המקוונת והחשיפה לקורונה בהשוואה למידת הלחץ שהם חשים שהם חווים בתקופת ההוראה הרגילה, הפרונטאלית בכיתה בקמפוס. למרות שהמרצים לא חשים בשינויים השליליים בתסמיני קולם בתקופה זו של הקורונה, בהשוואה להוראה הרגילה, הממצאים מלמדים כי ישנו קשר חיובי בין מידת הלחץ שחוו המרצים בזמן ההוראה מרחוק בתקופת הקורונה לאופן שבו הדבר השפיע על סימפטומים שליליים בקולם (לחץ פסיכולוגי נקשר עם עלייה בכל המדדים השליליים: צרידות, עייפות קולית, מאמץ בהפקת הקול, כאב, היחלשות הקול, גירוי או יובש בגרון, צורך תכוף לניקוי הגרון או שיעול, וצורך תכוף ללגום מים). הדבר בלט במיוחד אצל מרצים שחוו גם בעבר מידה מסוימת של לחץ בהתנסות של למידה מרחוק סינכרונית, כך שבתקופת הקורונה מידת הלחץ התעצמה במיוחד וכך גם ההשפעה השלילית של הלחץ על הקול שלהם.

ממצאים נוספים שעלו במחקר: קרוב ל-30% מהנחקרים דיווחו שהם הגבירו את עוצמת הקול שלהם בזמן ההרצאות המקוונות מרחוק ביחס להרצאות פרונטליות רגילות. אולם הרוב, כ-60% דיווחו שהם לא שינו את עוצמת הקול שלהם. נמצא קשר חיובי בין מידה גבוהה של לחץ של מרצים אלו לבין הדיווח על ההגברה של עוצמת הקול. נראה כי במחקר עולה שההוראה המקוונת הסינכרונית בתקופת החשש לחשיפה לווירוס הקורונה והשלכותיה האפשריות, קשורה הן בהגברת הלחץ הפסיכולוגי והן על הגברת עוצמת הקול. לחץ פסיכולוגי נמצא במחקר כקשור בהגברת עוצמת קול והגברת עוצמת קול בלחץ פסיכולוגי ושניהם קשורים בעליה ברמת הסימפטומים השליליים של הקול.

פרופ' אבי בסר, ראש החוג להפרעות בתקשורת מדגיש כי "חשיבות המחקר היא בעובדה שבעבר נעשו מעט מאוד מחקרים אודות ההשפעות הפסיכולוגיות והקוליות של מרצים באקדמיה. יותר מזה, אין בכלל מחקר על חשיפה לאירוע לחץ פסיכולוגי כמו זה אליו אנחנו נחשפים מה שמעניק למחקר תוקף אקולוגי חזק. לא זו בלבד, תוצאות המחקר מרמזות כי למצב הקיים, בו נכפו הוראה ולמידה מרחוק בעקבות משבר הקורונה, עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על המצב הנפשי וכן על הקול של מרצים, במידה ומתכונת הלמידה מרחוק תימשך תקופה ארוכה. יש לזכור, קולם של מרצים כמו זה של זמרים הוא כלי העבודה המרכזי שלהםבהוראה ופגיעה בקול לכשעצמה עלולה להוות גורם לחץ פסיכולוגי נוסף עבור המרצים מה שמייצר מעגל קסמים שלילי".

תמונה בשימוש חופשי // geralt (pixabay.com)

שרי לוטם, קלינאית תקשורת, בית החולים הדסה עין כרם ומרצה בחוג להפרעות בתקשורת במכללה האקדמית הדסה מוסיפה: "המערכת נדרשת להיערך לא רק מבחינה פדגוגית וטכנולוגית להוראה ולמידה מרחוק, עליה גם לספק כלים באמצעות הכשרה וסדנאות מתאימות, הן לוויסות רמות הלחץ על ידי פסיכולוגים והן לשימוש נכון בקול על ידי מומחים מתחום ההפרעות בתקשורת וקול, ולסייע בוויסות השלכות הלחץ על שימוש מרע ופגיעה בקולם של המרצים.

לדף הבית של החוג להפרעות בתקשורת במכללה
לקריאת כתבה בנושא המחקר בעיתון ״מעריב״ (20.4.2020)