על המכללה   כל מה שקורה

מדוע חשוב לטפל בגמגום כבר בגיל צעיר?

18/11/2018 ד"ר אדלמן כהתיה | הפרעות בתקשורת | הפרעות בתקשורת M.A.

ייתכן שאצל אנשים שונים עם גמגום יש גורמים שונים לגמגום, או תמהיל שונה של הגורמים. כיום מקובלת הדעה שלגמגום מקור אורגני פיזיולוגי שבא לידי ביטוי כתוצאה מאינטראקציה עם גורמים אחרים כמו עיכוב בהתפתחות שפה, לחציי הסביבה ותגובות הסביבה, אנשים בסביבה שמדברים מהר, איחור התפתחותי, ורגישות אישית גבוהה. לרוב לא ניתן לדעת מהם בדיוק הגורמים.

גמגום מתחיל לרוב בגיל צעיר, בדרך כלל בין גיל 2-4 ש'. בכ-75% מהמקרים, הגמגום חולף מעצמו אפילו עד 4 שנים מתחילתו (אבל לרוב תוך זמן קצר יותר). אין דרך לדעת מראש על פי הגמגום עצמו, חומרתו ואפיוניו, האם יחלוף או לא. קלינאי תקשורת יכול להעריך את גורמי הסיכון ולפיהם להתוות תכנית טיפול.

כאשר הגמגום נמשך, הילד עלול להגיב לגמגום ולפתח התנהגויות שמחמירות את הגמגום ומקשות על התקשורת. הוא עלול להתחיל לסבול מהגמגום. לכן חשוב לקבל טיפול בגיל צעיר.

אם הגמגום נמשך בין 1-3 חודשים, או מציק לילד או מדאיג את ההורים, מומלץ לפנות להערכה וייעוץ ראשוניים אצל קלינאי תקשורת המתמחה בטיפול בגמגום בגיל הרך. קלינאי התקשורת יעריך את הסיכון לגמגום כרוני, ויוכל לתת טיפול ראשוני. במקרים רבים מדובר בהדרכת הורים ליצירת סביבה מעודדת שטף, ומעקב. אחת המטרות בהדרכת הורים היא לתת לילד כלים להתמודד עם הקשיים. בנוסף, מכוונים את ההורים לתת לילד את המרחב הדרוש לו כרגע. למשל, טכניקות שונות שנותנות לילד תחושה שאינו צריך למהר לדבר.

חלק מהנושאים שמרחיבים עליהם את הדיבור בהדרכת הורים: חשוב לתת לילד את התחושה שמקשיבים לו ושנשמע אותו עד הסוף, שמעוניינים בתוכן דבריו ולא בצורתם. יש לשמור על קשר עין נינוח איתו בזמן שמדבר. מומלץ לא להשלים מילים או משפטים, ולא לתת לו עצות כגון "דבר לאט", "תנשום עמוק", "תחשוב לפני שאתה מדבר". בנוסף, אין ללחוץ עליו לדבר, לדוגמא, לא להגיד לו "תגיד תודה", "תגיד שלום". מומלץ להתרכז ביכולות של הילד גם בתחומים אחרים, כדי להגביר את הביטחון העצמי שלו. כדאי לתת חיזוקים: לתאר התנהגות לחיזוק במשפט קצר, ואז להשאיר את הילד עם מילת תואר חיובית, למשל: לבשת לבד את החולצה, אתה ממש עצמאי (במקום להגיד לו: כל הכבוד, אתה נהדר).

קרדיט תמונה: Pexels

במידת הצורך, ממשיכים לטיפול שבו הילד וההורה מגיעים לקליניקה אחת לשבוע, עם תירגול בבית, למשל בשיטת טיפול לידקום לגיל הרך או בשיטת עיצוב הדיבור. הטיפולים הללו מעודדים דיבור שוטף באופן יותר פעיל, או שמלמדים את הילד ישירות טכניקות לדיבור יותר שוטף.

בילדים גדולים יותר ובמבוגרים, הטיפול יכול לכלול תירגול ישיר של כלים המאפשרים דיבור יותר שוטף, למשל התחלות רכות של קוליות, האטת קצב דיבור, והפחתת לחץ באברי הדיבור. בגילאים אלו, לפי צרכי המטופל, ניתן לשקול טיפול קבוצתי, שעוזר להתמודד מול קבוצת השווים ובחיי היומיום.

ככל שהגיל עולה, הטיפול אצל קלינאי תקשורת משלב טכניקות לשיפור השטף (כפי שהוזכר מעלה) בצד התייחסות לצד הרגשי-מחשבתי. נותנים כלים לחשיבה תיפקודית ויעילה יותר, ומתייחסים למצבים "קשים" כמו דיבור לפני קהל, פגישה עם בני המין השני, ראיון עבודה. דגשי הטיפול השונים נקבעים בהערכה של קלינאי התקשורת.

מגיל ההתבגרות ובאדם בוגר זקוקים ליותר תירגול לאורך זמן כדי להגיע לשיפור השטף והתקשורת וכדי לשמר זאת לאורך זמן. המטרה היא לא שיפור השטף בלבד, אלא גם וקודם כל שיפור היכולות התקשורתיות. כיום יש גם אפשרות לטיפול מרחוק דרך האינטרנט, בליווי קלינאי תקשורת.

קבוצות תמיכה לעזרה עצמית, כגון אמב"י - ארגון המגמגמים בישראל, יכולות לסייע מאד בהטמעת הנלמד בטיפול, וכן בחיים עם גמגום בכלל.

לקריאת המאמר שפורסם באתר ynet

אמב"י - ארגון המגמגמים בישראל
המכון לאודיולוגיה והפרעות בתקשורת הדסה עין כרם

לדף הלובי של החוג להפרעות בתקשורת במכללה
לדף הלובי של החוג להפרעות בתקשורת M.A. במכללה

*הכותבת היא קלינאית תקשורת, החוג להפרעות בתקשורת, המכללה האקדמית הדסה, ומנהלת המכון לאודיולוגיה והפרעות בתקשורת, המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה, ירושלים.