על המכללה   כל מה שקורה

האם החשיפה לרשתות חברתיות פוגעת בבריאות הנפשית שלנו?

22/05/2019 ד"ר אלפסי יצחק | מדעי ההתנהגות

אחת התופעות ההתנהגותיות הבולטות שחשיפה לרשתות החברתיות מקוונות מגבירה היא השוואה חברתית. עפ"י התיאוריה הקלאסית בתחום של הפסיכולוג היהודי-אמריקאי לאון פסטינגר (Festinger, 1954), הצורך שלנו בהערכת עצמנו הינו מולד ולשם כך אנו משתמשים בבני אדם אחרים כנקודת השוואה. זהו תהליך שמתרחש לרוב באופן אוטומטי, ללא מודעות והשקעת משאבים קוגניטיביים יוצאי דופן. האופן שבו הוא מתבצע הינו באמצעות איסוף אינפורמציה על היכולות, התכונות, הרגשות והדעות של אנשים אחרים. השוואה חברתית מתרחשת גם כאשר מבחינה רציונלית אין בה היגיון. למשל, כאשר אנו משווים עצמנו בתכונה או מיומנות מסוימת בה איננו מתורגלים, למישהו אשר מוכשר לכך היטב.

כניסת הרשתות החברתיות לחיינו הגבירה באופן משמעותי את התדירות והעוצמה שבה אנו משווים את עצמנו לאחרים. השימוש בפייסבוק, לדוגמא, כרוך בצפייה עקבית במה שמתרחש בחייהם של אנשים אחרים. התוכן המוצג מכיל אינפורמציה המתעדכנת כל הזמן על חוויותיהם. אלא שסוג ההשוואה החברתית אותו אנו מבצעים בפייסבוק הוא מוטה - השימוש באמצעי זה כרוך בניהול רושם ובהצגת תמונה אידיאלית של עצמנו ושל החוויות אותן אנו חווים. חברינו לרשת החברתית, כפי שמשתקף מהמידע הסלקטיבי אותו הם מעלים, נראים תמיד יפים ומוצלחים. הרושם שמתקבל הוא שהם חווים הצלחות בלבד בחייהם האישיים והמקצועיים, מבלים, נהנים וחווים באופן תדיר חוויות חדשות ומסעירות - מה שמאיר באופן שלילי את החיים "השגרתיים" שלנו, שמכילים באופן טבעי גם קשיים, כישלונות ומכאובים. בעקבות זאת, עלולות להתעורר בנו תחושות של קנאה, בושה ואשמה, שעשויות לפגום בדימוי העצמי שלנו ובהרגשתנו.

 רשתות חברתיות. תמונה מאתר pxhere

במחקר שערכתי ומתפרסם בימים אלה בכתב העת Personality and Individual Differences, בחנתי את ההשלכות הפסיכולוגיות של חשיפה להשוואה חברתית בפייסבוק. במחקר השתתפו שמונים נבדקים בגילאי 19-35 אשר עושים שימוש יומי תדיר בפייסבוק. הנבדקים חולקו לשתי קבוצות: בקבוצת הניסוי התבקשו הנבדקים לגלוש במשך כ-15 דק' ב"פיד" של חשבון הפייסבוק שלהם (האזור שבו מתעדכנים הפוסטים החדשים אותם מעלים חבריהם), ובקבוצת הביקורת נתבקשו הנבדקים לגלוש במשך זמן דומה בעמוד פייסבוק ללא תוכן חברתי (הדף הרשמי של "נשיונל ג'יאוגרפיק"). לאחר מכן נתבקשו הנבדקים למלא מדדים אשר בחנו את רמת הערך העצמי שלהם ואת הרגשתם הנפשית באותה נקודת זמן.

מתוצאות המחקר עולה, כי הנבדקים אשר גלשו ב"פיד" של חשבון הפייסבוק שלהם הראו לאחר מכן רמה ממוצעת נמוכה יותר של ערך עצמי (בערך מובהק סטטיסטית המתקרב לסטיית תקן אחת), וגבוהה יותר של תסמיני דיכאון (בערך מובהק השווה לסטיית תקן אחת), מאשר הנבדקים בקבוצת הביקורת. הנבדקים אשר נחשפו לתוכן החברתי בפייסבוק נטו יותר להסכים עם היגדים כגון "אני נוטה להרגיש שאני כישלון", אני מרגיש שאין לי הרבה במה להתגאות בו" ו-"רוב האנשים מסוגלים לעשות דברים טוב ממני", וכן לדווח על רמה גבוהה יותר של תחושות חוסר תקווה, ייאוש ואכזבה מעצמם. ממצאים אלו נטו להיות מובהקים יותר בקרב נבדקים בעלי נטייה מוקדמת גבוהה להשוואה חברתית באופן כללי – נבדקים אשר ללא קשר לשימוש בפייסבוק, נוטים להשוות את הביצועים שלהם מבחינה חברתית עם אלו של אנשים אחרים ומקדישים תשומת לב רבה להשוואת האופן שבו הם מתנהגים לזה של אחרים.

ממצאי המחקר מעידים על כך שלחשיפה לרשתות חברתיות עלולה להיות השפעה שלילית מבחינה פסיכולוגית. הם מדגישים את הצורך בהגברת המודעות להשלכות האפשריות של שימוש בלתי מבוקר ברשתות חברתיות. מכיוון שאנשים, בייחוד צעירים, מבלים כיום זמן רב במרחב המקוון על חשבון הזמן אותו הם מבלים באינטראקציות חברתיות פנים אל פנים, האפקט המצטבר של פגיעה בתחושת הערך העצמי וברווחה הנפשית עשוי להיות משמעותי. תוצאות המחקר מספקות תימוכין לכך שמה שמתרחש ברשתות החברתיות בהקשר הזה, הינו שיקוף של תהליך שמתרחש באופן טבעי גם במציאות שמחוץ לעולם המקוון, אלא שברשתות החברתיות תהליך זה מוקצן ומועצם.

לקריאת המאמר המלא באתר Science Direct
לדף החוג למדעי ההתנהגות