על המכללה   כל מה שקורה

מקצוע ראיית החשבון נמצא כיום בפרשת דרכים

27/06/2019 פרופ' עדן יורם | כלכלה וחשבונאות

מקצוע ראיית החשבון נמצא כיום על פרשת דרכים מאתגרת. ראשי המשרדים מדווחים על משבר הנובע ממחסור הולך וגובר במתמחים, בעוד מספר הסטודנטים הנרשמים ללימודי חשבונאות במוסדות האקדמיים השונים הולך ויורד. במקביל, יוזמת מועצת רואי החשבון שינויים מרחיקי לכת במדיניות הפטורים ובמבנה בחינות המועצה. שינויים אלו אמורים להביא, בין היתר, לביטול שנת ההשלמה לסטודנטים לחשבונאות אשר יתחילו בלימודיהם החל משנת הלימודים תשפ"א.

מדהים להיווכח כי לפני תקופה לא ארוכה של חמש שנים המצב היה שונה לחלוטין. מאות סטודנטים שסיימו את לימודיהם בחשבונאות לא היו יכולים למצוא מקום להתמחות בו. יוזמות של חלק מראשי החוגים לחשבונאות לפתור את הבעיה ע"י הרחבת מקומות העבודה שבהם ניתן להתמחות, צלחו רק באופן חלקי. העמדה הרשמית של לשכת רואי החשבון בישראל ושל מועצת רואי החשבון הייתה שאין כל הצדקה לחרוג מהנהלים הקיימים וכי "השוק יתקן את עצמו".

ואכן, "השוק תיקן את עצמו" והפנים את המסר. חלה ירידה דרמטית במספר הנרשמים החדשים ללימודי חשבונאות. ירידה זו בביקוש ללימודי חשבונאות לא התבטאה מיד בשוק העבודה שכן "במחסנית" היו עוד המחזורים הגדולים יחסית של תלמידי השנים ב' ג' וד'. אולם, לאחר תקופה של מספר שנים נוצלה המחסנית והחל להסתמן מחסור במתמחים.

הירידה בביקוש ללימודי חשבונאות השפיעה והושפעה גם על הביקוש ללימודי תחומים משיקים (כלכלה ומינהל עסקים). חלק מהמוסדות האקדמיים נאלצו להוריד באופן מהותי את תנאי הקבלה ללימודי חשבונאות, אבל מהלך זה רק חיזק את הנטייה של הסטודנטים בעלי נתוני הקבלה הגבוהים להעדיף לימודים בעלי אוריינטציה טכנולוגית על לימודי החשבונאות.

הנה כי כן, המשבר המסתמן כיום בשוק ראיית החשבון, מקורו בתהליכים שהחלו לפני כחמש שנים ואין לקשור אותו, כמו שרבים וטובים מתפתים לעשות, באירועים נקודתיים שחלו בבחינות המועצה בשנה האחרונה. 

תמונה מאתר Pexels

אז מה ניתן לעשות כדי לפתור את המשבר? יש כמובן להבין כי את התוצאות של הצעדים שינקטו היום נראה רק בעוד תקופה של כחמש שנים. אבל מדיניות של שב ואל תעשה אינה נכונה.

דעתי היא שפתרון המשבר שפרץ בשל קשיים בשוק העבודה, חייב להתחיל בשוק העבודה. אם ראשי המשרדים חפצי חיים עליהם לגרום לכך שתקופת ההתמחות במשרדים שלהם תיתפס כתקופה מאתגרת ומתגמלת. הטיעון הרווח הוא שבשל שכר הטרחה הנמוך יחסית המשולם בגין שירותי ביקורת, לא ניתן לשפר את תנאי המתמחים. אבל, בטיעון זה יש משום כשל פנימי: אם שכר הטרחה הנגבה הינו נמוך ואינו ראוי, מדוע אנו מצפים שסטודנטים נוספים יבחרו במקצוע שאינו מתגמל? בנוסף לכך דעתי היא שאתגר וסיפוק במקום העבודה אינם נובעים אך ורק מגובה השכר המשולם.

במקביל, יש מקום לשידוד מערכות גם בתחום הלימודים האקדמיים בחשבונאות. למרבה הצער, אנו עדים כיום למצב שבו תוכניות הלימוד במוסדות האקדמיים משועבדות לטובת הצלחה בבחינות המועצה, ולניוון כל התחומים שבהם הסטודנטים לא נבחנים בבחינות הסופיות. לימודי החשבונאות הפכו לקשים יותר, אך פחות מגוונים ומאתגרים.

יש מקום להעמיק את השימוש בטכנולוגיות מידע, ולחזק את התשתית האקדמית של הלימודים. 

גם מתכונת הבחינות הסופיות של מועצת רואי החשבון חייבת להשתנות ולהתאים לסביבת העבודה של רואה החשבון כיום. בהקשר זה יש לציין בחיוב את ההחלטה העקרונית שהתקבלה לעבור לבחינות שפתרונן יהיה מול מחשב, כמו שנהוג מזה שנות דור בארה"ב ובקנדה. יש רק לקוות שמועצת רואי חשבון תהיה נחושה ועקבית ביישום החלטה זו.

* פרופ' יורם עדן הוא ראש החוג לכלכלה וחשבונאות במכללה האקדמית הדסה
** לקריאת המאמר בעיתון דה מרקר (26.6.2019)