

מטרות הקורס: להקנות מושגי-יסוד על המרחב המקוון ולהעניק הבנה מעמיקה של התהליכים וההשפעות הפוליטיות, החברתיות והתרבותיות של עידן המידע. נלמד כיצד בוררים את האינפורמציה מתוך הספינים התקשורתיים והפוליטיים של הגורמים האינטרסנטיים. העבודה תיעשה מול חומרים קונקרטיים, ומתוכה יועלו גם הסוגיות העקרוניות.
היכולת להציג עמדות ולשכנע מהווה מרכיב חיוני בכל תחומי החיים, ועל אחת כמה וכמה בעולמות הפוליטיקה והתקשורת. סדנה זו תתמקד בקשר שבין הדובר/ת הספציפיים על אישיותם ויכולותיהם וזאת במטרה להעלות את המודעות לחזקות ולחולשות הספציפיים של כל דובר/ת תוך הצעת דרכים לשיפור. בין השאר נתנסה במשחקי תפקידים במסגרת debate במגוון סיטואציות מתחומי התקשורת והפוליטיקה.
הקורס נועד להקנות לסטודנטיות והסטודנטים מיומנויות משולבות של קריאה וכתיבה אקדמיות ולספק להם/ן כלים חיוניים בהתמודדות עם קריאת, הערכת וכתיבת טקסטים מדעיים ופופולאריים. הדגש בקורס זה הוא על פיתוח אוריינות מדעית ויכולות קריאה ביקורתית.
בעידן הגלובליזציה ולאור השינויים בתחום התקשורת נדרשות מדינות לעשות שימוש בכלים חדשים של הסברה ודיפלומטיה. הדיפלומטיה כיום חשופה ופתוחה יותר מבעבר, ולכן החשיבות של הדיפלומטיה הציבורית - הסברה בינלאומית - עולה. תדמיתה החיובית של המדינה בזירה הבינלאומית חשובה לא רק בעתות משבר אלא גם בהתנהלות המדינה בזירה הבינלאומית בכלל. תדמית המדינה קובעת במידה משמעותית את טיב יחסיה עם מדינות ושחקנים אחרים בזירה הבינלאומית, ומשרתת את האינטרסים של המדינה. בקורס זה נדון בטכניקות לשיפור תדמית והסברה בינלאומית. נבדוק כיצד מדינות יוצאות ממצבים בעייתיים ואף משנות מציאות בעזרת טכניקות שכנוע שונות. הקורס ישלב דיון תיאורטי עם דוגמאות מהמקרה הישראלי.
מטרת הקורס היא עיצוב וחיזוק מיומנויות כתיבה וכשירות לשונית. הקורס מבטא את השילוב בין תחומי ההבנה וההבעה, תוך תרגול והכרת אסטרטגיות רטוריות, לשוניות ויצירתיות לכתיבה עיונית.
הקורס מלמד כיצד לבצע ניתוחים סטטיסטיים בעזרת תוכנות המחשב אקסל ו-SPSS. הסטודנטים יקבלו כלים חשובים לעולם התעסוקה שיאפשרו להם שליטה טובה בתוכנות אלו לשימושים שונים.
בקורס נלמד את עקרונות הכתיבה לכלי התקשורת המסורתיים (כמו עיתונים) והחדשים (מדיה דיגיטלית). נלמד כיצד לבחור כותרות ואת חמשת השאלות המנחות לכתיבה עיתונאית. כמו כן נלמד כיצד לכתוב טור דעה לעומת תחקיר, ועוד.
מטרת הקורס: הצגת הלשון ככלי בתקשורת הבינאישית ובתקשורת ההמונים. הקניית כלים בסיסיים להבנת תפקידה של הלשון בשיח העיתונאי ולפיתוח היכולת לניתוח לשוני ולשימוש מגוּון ואפקטיבי בשפה – בערוצי התקשורת השונים.
תאור הקורס:
בקורס זה נלמד על הולדת הפוליטיקה הישראלית בתקופת טרום המדינה ועל התפתחותה בעשרות השנים שאחרי קום המדינה עד ימינו אנו. בקורס נבחן תקופות היסטוריות מובחנות כגון תקופת בן-גוריון כראש ממשלה ושלטון מפא"י; המהפך הפוליטי ומעבר לשיטה דו-גושית; ועד תקופת הדומיננטיות של הימין הפוליטי בשני העשורים האחרונים. בקורס נלמד על מפת המפלגות כפי שהתפתחה ברבות השנים ועל הרכבת קואליציות. נכיר אירועים היסטוריים מרכזיים שהשפיעו על הפוליטיקה הישראלית, שחקנים מוסדיים מרכזיים שעיצבו את כללי המשחק, ואת הדילמות המרכזיות של הפוליטיקה הישראלית.
עם סיום הקורס בהצלחה יוכל הסטודנט:
להכיר את השורשים ההיסטוריים של המערכת הדמוקרטית הישראלית.
להכיר את התפתחות המערכת הפוליטיות לאורך תקופות היסטוריות שונות.
לסווג את המפלגות השונות ולדעת להרכיב קואליציה בישראל.
להכיר אירועים היסטוריים חשובים בפוליטיקה הישראלית.
להכיר סוגיות פוליטיות מרכזיות בפוליטיקה הישראלית.
דיפלומטיה היא אומנות ניהול המשא ומתן בין נציגיהן המוסמכים של מדינות וארגונים בינלאומיים לשם קידום מדיניות החוץ. דיפלומטיה ציבורית מתייחסת למאמצים שעושים מדינות וארגונים בינלאומיים ממשלתיים ולא ממשלתיים לקדם את האינטרסים שלהם באמצעות השפעה על הציבור במדינות זרות ועל דעת הקהל הבינלאומית. מאמצים אלו הפכו מרכזיים בעידן של גלובליזציה וטכנולוגיות חדשות ומכאן החשיבות של ההכרות עם הדיפלומטיה הציבורית ורכישת כלים לניתוחה ויישומה. מטרת הקורס להפגיש את הסטודנטים עם המושגים המרכזיים והאסטרטגיות השונות של הדיפלומטיה והדיפלומטיה הציבורית כגון שימוש בעוצמה רכה, הסברה מול תעמולה ושכנוע כפי שבאים לידי ביטוי בפורמטים שונים של הדיפלומטיה הציבורית. למשל, דיפלומטיה דיגיטלית ותרבותית. בתוך כך ילמדו הסטודנטים להבחין בין דיפלומטיה ציבורית לתופעות קרובות כגון דיפלומטיה מסורתית ותקשורת מתווכת, יכירו את יחסי הגומלין בין דיפלומטיה ציבורית לבין תקשורת, דעת קהל ומדיניות חוץ. נסיים את הקורס בדיון אודות המדדים שבנמצא על מנת להעריך הצלחתה או כישלונה של דיפלומטיה ציבורית.
הקורס מציג גישות, תיאוריות ומודלים מרכזיים בתחום תקשורת ההמונים, במטרה לאפשר היכרות ראשונית עם מושגי היסוד בתחום. במהלך השנה נעסוק בתיאוריות השונות, בשיטות המחקר המקובלות בתחום התקשורת ונתמקד במקרי בוחן תקשורתיים עדכניים מנקודת מבט חברתית, תרבותית, פוליטית וטכנולוגית.
עם סיום הקורס בהצלחה יוכל הסטודנט:
מטרת הקורס להפגיש את הסטודנטים עם המושגים המרכזיים והתופעות העיקריות במדע המדינה. בחלקו הראשון של הקורס נלמד ונגדיר תופעות ומושגים מרכזיים כגון פוליטיקה, כוח, סמכות ולגיטימציה, המדינה, ריבונות, ומדינות כושלות, אידיאולוגיה ולאומיות, ומשטרים לא דמוקרטיים. בחלק השני של הקורס יינתן דגש להבנת הדמוקרטיה והדמוקרטיה הליברלית, לסיבות להופעתה, השוואתה למשטרים אחרים, להתפשטותה בגלי הדמוקרטיזציה, ובזיקתה לתנועות מחאה. כמו כן, נכיר תופעות והיבטים חשובים שמשפיעים על הדמוקרטיה כגון חברה אזרחית ותרבות פוליטית.
מטרת הקורס היא לאפשר לסטודנטים לפתח מיומנויות קריאה ביקורתית של טקסטים פוליטיים, תוך חשיפת הבניות פוליטיות ותרבותיות ואסטרטגיות שיחניות של טקסטים.
הקורס מאמץ גישה ביקורתית לחקר השיח (Critical Discourse Analysis -CDA) ומיישמו על השיח הפוליטי הישראלי העכשווי בזיקה לשיח הפוליטי העולמי.
הסטודנטים יתוודעו לאסטרטגיות שונות אותן חושף מחקר השיח הביקורתי כגון: הכלה, הדרה והזרה, הנחות-מוקדמות, ניכוס מחדש ועוד. הקורס יסקור את יחסי כוח בחברה הישראלית דרך "משקפיים שיחניות" כדי לעמוד על הדרכים באמצעותן השפה משמשת לביסוס וביצור תפיסות עולם ויחסי כוח בחברה. בין היתר, יעסוק הקורס בשיח לאומי, שיח בטחוני, שיח פמיניסטי, שיח מזרחי שיח השכול ועוד.
התקשורת היא שחקן מרכזי וחשוב במערכת הפוליטית: סדר היום הפוליטי משפיע על סדר היום התקשורתי ובמקביל גם מושפע ממנו. בקורס נסקור נקודות השקה בין סדר היום הפוליטי לבין דעת הקהל, בין סדר היום התקשורתי לסדר היום הפוליטי והמדיני ועוד.
הקורס נועד להקנות הכרה של הכללים החוקתיים, החוקיים והרגולטוריים המנחים את פעולות רשויות המדינה בישראל. החלק הראשון של הקורס יעסוק במהפכה שחוללו חוקי היסוד החדשים (חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק) ביחס להגנה על זכויות האדם באמצעות ההכרה החוקתית בהן, ובהשלכותיה של המהפכה החוקתית על ענפי משפט אחרים. נפתח מיומנות בקריאת טקסטים משפטיים ובחשיבה המשפטית הנוגעת לאיזונים ועימותים הנוגעים לערכים מתנגשים. בחלק השני של הקורס יינתן תיאור מוסדי של ההתערבות השלטונית בפעילות החברתית והכלכלית. יוצגו גם הכלים המשפטיים ואפיקי השיח העומדים לרשות יחידים וקבוצות אוכלוסיה בכדי למנוע שימוש לרעה בסמכות המינהלית.
מטרת הקורס להכיר את אמצעי המדיה השונים: העיתונות, הרדיו, הטלוויזיה והאינטרנט. כאשר לגבי כל אמצעי מדיה נדון בשורשיו, ההתפתחות ההיסטורית שעבר, דוגמאות מרכזיות במפת התקשורת הישראלית, יחסי הגומלין בין אמצעי המדיה השונים והשינויים העכשוויים שעוברים אמצעי המדיה.
מטרת הקורס: הקניית כלים והבנת מושגי יסוד למחקר אקדמי.
התקשורת השיווקית מקיפה אותנו מכל עבר: פרסום, יחסי ציבור, קידום מכירות, מכירה אישית, חסויות, תוכן שיווקי, שיווק ישיר, רשתות חברתיות ועוד. הקורס נועד להקנות ללומדים בו את ההכרה של המרכיבים השונים בתקשורת השיווקית, את האבחנות ביניהם ואת התפקידים שהם ממלאים בהעברת המסר מהמשווק לצרכן.
הקורס יסקור מודלים בסיסיים בתכנון תקשורת שיווקית תוך שימת דגש על התפיסה המודרנית הגורסת שילוב ותיאום בין כל מרכיבי התקשורת השיווקית בהקשר של הפעילות השיווקית של ארגונים עסקיים, חברתיים וציבוריים.
סדנה ללימוד חשיבה יצירתית - קריאייטיב - בתחום הפרסום, השיוויק והשיווק הדיגיטלי. בסדנה נלמד כיצד לייצר רעיונות שמוכרים מוצרים, שירותים ומקדמים מותגים ואנשים. בסוף הסדנה הסטודנטים יבנו קמפיין קריאייטיב למטרה שהם יבחרו.
בסיום הסדנה הסטודנט יכיר את עבודת הרדיו: כיצד נקבעים תכני שידור, כיצד בנויה תכנית רדיו, איך ניגשים לכתיבת טקסטים לתוכניות רדיו מכל הסוגים, יכיר את התפקידים השונים ברדיו, יתנסה במשימות שידור ויראה מקרוב כיצד המערכת עובדת ברשתות רדיו שונות.
מטלות: התנסות לאורך הסמסטר בעריכה והגשה של תכניות רדיו מסוגות שונות, פי על הדרכה והנחיה מראש. הסטודנטים יקליטו באמצעים עצמיים. חלק מכל שיעור ייוחד להיבטים הכלליים והתיאורטיים של שידור רדיו ולהכנה לקראת המטלות.
גופים ציבוריים, ממשלתיים, ועמותות וארגונים חברתיים משתמשים בקמפיינים תקשורתיים כדי לקדם מכלול רב של נושאים חברתיים, בכללם: יוזמות מדיניות, מניעת אלימות במשפחה, שיוויוניות בהתייחסות לאוכלוסיות מסוימות, נושאי בריאות, שמירה על הסביבה ועוד. בסדנה ננתח את מאפייני השיווק החברתי ונדון בהיבטיו השונים, נציג גישות השפעה שונות ונדון בדוגמאות מרחבי העולם ומישראל, כולל שימוש בערוצים דיגיטליים, קמפיינים "ויראלים", סימולציות, וגישות נורמטיביות. ננתח ונבין את מרכיביהם של קמפיינים חברתיים ממשלתיים/מדיניים/פוליטים, כגון קמפיין יוזמת ז׳נבה, one voice, תנועת אם תרצו, שלום עכשיו וכדומה. וכן ננתח ונאפיין קמפיינים חברתיים ציבוריים בנושאים כגון, זכויות אדם, סביבה, בטיחות בדרכים, אלימות כנגד נשים, זכויות אנשים עם מוגבלויות וכדומה.
הסדנה תספק לסטודנטים כלים יישומיים ברוח השיווק החברתי, תאוריות, מושגים והכרות עם עולם זה. כמו כן, התלמידים יתנסו בבניית קמפיין חברתי עבור ארגון/עמותה לבחירתם, תוך שימוש במסגרות תיאורטיות שנלמדו. התלמידים יפתחו את הקמפיין משלב החשיבה וגיבוש המהלכים הנדרשים להצלחתו, כתיבת בריפים והגדרת מתווה עבודה, כתיבת בלוגים והודעות לעיתונות, יח״צ, ועוד, -על פי מטרות ויעדים שיוגדרו מראש.
הסדנה תשלב לימוד תיאורטי לצד עשייה חברתית ותכלול הרצאות פרונטאליות, הרצאות אורח וכן מפגשי ליווי והדרכה במסגרת ההתנסות האישית. דרישות הסדנה: המטלות והפרויקט הסופי בסדנה יעשו בצוות. הציון מורכב מנוכחות במפגשים, ניתוח מהלך שיווקי של ארגון/עמותה נבחרים, ביצוע התנסות אישית והצגתה בכיתה וכן כתיבת עבודה על בסיס ההתנסות.
לדוגמאות לקמפיינים חברתיים של סטודנטים ראו כאן.
בסדנא זאת הסטודנטים יילמדו את סודות השיווק הדיגיטלי בכלים כגון פיייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, גוגל ועוד.
הקורס יעסוק בבחינה של התחומים המשפטיים העיקרים הנוגעים לעולם התקשורת. במסגרת זו יידונו בין היתר דיני לשון הרע, חופש הביטוי, הגנת הפרטיות, סוגית החיסיון, איסור פרסום, זכויות יוצרים, דיני פרסומות וכיוצ"ב. תיסקרנה מגבלות חופש הביטוי של כלי התקשורת נוכח הדין. ייבחן אלו ביטויים, אינטרסים ותפישות עולם באים לידי ביטוי בחוק איסור לשון הרע, ואלו מגמות, תפיסות עולם ואינטרסים חברתיים מתבטאים בפסיקת בתי המשפט בישראל בתחום זה בשנים האחרונות. יידונו הצדקות שונות של אינטרסים אלה והביקורת עליהן. ייסקרו השינויים בהיקף ההגנות העומדות לרשות עיתונאים בפני תביעות בחברה מקוטבת ואי-הסכמית מחד אך פלורליסטית, רב תרבותית ורב קולית מאידך. נבחן כיצד פרופסיית העיתונאי מושפעת מהאיום המתמיד בתביעות-דיבה. בין היתר תיבחנה סוגיות חופש הביטוי באינטרנט, הקשר בין תפיסות שונות של דמוקרטיה לבין תהליך עיצוב גבולות חופש הביטוי, וכן עיצוב פרקטיקות עיתונאיות לצמצום חשיפה לסיכונים משפטיים.
קורס זה דן במערכת היחסים שבין אמצעי תקשורת ובין תהליכים דיפלומטיים מסביב לעולם בדגש על מושג המשבר וניהולו. הקורס יתמקד במקומן של טכנולוגיות תקשורת בשיקוף, יצירת, שינוי ושימור משברים, ובמשמעויות הפוליטיות העולות מתפקודן. במהלך השנה נתמקד בתקשורת ודיפלומטיה ציבורית בהקשרים מקומיים וגלובליים תוך שימת דגש על נושאים כמו לאומיות, גלובליזציה, תרבות ועוד. בתוך כך, נערוך קריאה ביקורתית של מחקרים, מושגי מפתח ותיאוריות מתחום המדיה, נמקם אותם ביחס לתהליכים דיפלומטיים, ונעמוד על משמעותם בניהול משברים מקומיים ובינלאומיים ובהבנת הזירות הפרטיות והחברתיות של חיינו הפוליטיים. מקרי הבוחן אותם נבחן יובילו להבנה עמוקה של מערכת היחסים הסבוכה בין מדיה, מדינה ואזרחים.
הקורס יסייע לסטודנטים לבנות תכנית אסטרטגית להגשמה אישית ומקצועית בתחום התקשורת הפוליטית. התכנים שילמדו בקורס משלמים את הקורסים והסדנאות הנלמדים בחוג לפוליטיקה ותקשורת ויקנו לסטודנטים ערך מוסף חשוב וייחודי במציאת תעסוקה.
הסטודנטים ילמדו מהו הון אנושי, אמון והדדיות בעבודת צוות, אינטליגנציה רגשית וכיצד הם משפיעים על התפתחות מקצועית בעולם המשתנה של ימינו. הסטודנטים יפתחו מודעות עצמית לדפוסי התנהגות, לכישוריהם ולתדמיתם בעיני אחרים במקום הלימודים ובעבודה. בנוסף, הקורס יסייע לסטודנטים להבין מהי רשת חברתית ותועלותיה וכיצד יוכלו לבנות רשת חברתית-מקצועית. בעזרת הכלים הללו ונוספים, הסטודנטים יפתחו חשיבה אסטרטגית להגשמה מקצועית-אישית.
את הקורס יעבירו מרצים מהחוג לפוליטיקה ותקשורת וגם מרצים אורחים מחוגים שונים במכללה ומחוץ למכללה. בנוסף, הסטודנטים ישמעו מבוגרי החוג על הכלים שעזרו להם להתקדם מבחינה מקצועית ויחלקו את ניסיון החיים שלהם.
הקורס נועד להקנות לסטודנטים מושגי יסוד בתורת המנהל הציבורי, תוך ניתוח סוגיות מפתח מן המציאות הישראלית. שימת דגש מיוחדת תינתן לסוגיות הליבה הנוגעות לשירות הציבורי במדינות דמוקרטיות מערביות לדוגמא: יחסי המנהל הציבורי עם הפוליטיקה, מבנה ומאפייני השירות הציבורי (הבירוקרטיה), הרפורמות בשירות הציבורי ,תהליך התקצוב ועוד.
עם סיום הקורס בהצלחה יוכל/תוכל הסטודנט/ית:
1. להבין מושגים מרכזיים בחקר המנהל הציבורי
2. להבחין בין דגמים שונים של מנהל ציבורי
3. להיחשף לתופעות ומאפיינים של המגזר הציבורי בישראל
4. ללמוד לנתח תהליכים המתרחשים במגזר הציבורי בישראל ובמדינות נוספות.
ד"ר רוט-טולדנו הדס
תיאור הקורס:
כיצד מנהיגים מקבלים החלטות? מהן הבעיות עמן מתמודדים מקבלי החלטות בעולם ובישראל בפרט? האם קיים מודל שבעזרתו ניתן לקבל את ההחלטה המוצלחת ביותר? בשאלות אלו וברבות אחרות עוסק הקורס הזה. מטרתו להציג את עולמם המורכב של מקבלי החלטות .כל אחד מן השיעורים יתנהל כדיון בסוגית מדיניות ציבורית עדכנית. דרך התבוננות בסוגית מדיניות ילמדו העקרונות והמושגים של התחום המחקרי.
הנוכחות חובה. השתתפות פעילה בקורס נדרשת לצורך דיון בסוגיות השונות.
הערכת הסטודנטים בקורס:
מבחן: 70% מהציון הסופי
מטלות: מטלת חובה שערכה הוא 30%
ציון עובר: 60
הקורס מאפשר פרויקט אישי מעשי על בסיס מעבדת התקשורת של סמסטר א'. הקורס הוא בהנחייה אישית ויאפשר לסטודנטים לצאת לשטח, לראיין, לצלם, להקליט ולכתוב תוצרים תקשורתיים עבור כלי התקשורת ולפרסומם במגזין החדשות של החוג, שומרי הסף.
הכרה וניתוח של מערכות כלי התקשורת במדיות השונות. במהלך הקורס נלמד את מבנה ההיררכי והמקצועי של מערכות התקשורת השונות: רדיו, טלוויזיה, אינטרנט ועיתונות מודפסת - בדגש על מערכות החדשות. בקורס נבין כיצד עיתונאים ועובדי מערכת עובדים בפועל בארגוני התקשורת המייצרים חדשות ואת מקומו של העיתונאי בתוך מסגרת שמייצרת חדשות למטרות רווח לצד מחויבותו לכללי אתיקה ומקצוע. נלמד גם את התהליך שכתבה עוברת משלב הרעיון ועד שהיא מפורסמת או משודרת.
קורס זה נותן סקירה של יחסי החוץ של ישראל סביב סוגיות עדכניות כגון הסכסוך הישראלי-פלשתינאי, סוגיית מבקשי המקלט, מדיניות הגרעין, ומסביר את ההחלטות והמניעים של המנהיגות הישראלית, עם דגש על ההקשרים הגיאופוליטיים שבהם התקבלו החלטות אלו. הקורס סוקר ומסביר את מדיניות החוץ של ישראל כלפי המזרח התיכון, אירופה, ארה"ב, רוסיה דרום אמריקה, ארגונים בינלאומיים כגון נאט"ו והאו"ם והתפוצות ודן בדילמות של מקבלי ההחלטות. כמו כן, במהלך השיעורים ינתחו הסטודנטים כתבות עיתונאיות מישראל כמו גם כתבות של התקשורת הזרה שסקרו את הסוגיות שידונו בקורס במטרה לפתח ארגז כלים שישמש את הסטודנטים בסיקור סוגיות במדיניות החוץ הישראלית בקורס מיזם שדה ובכלל.
לקורס שתי מטרות עיקריות:
1. להקנות לסטודנט כלים ביקורתיים לניתוח הקשר שבין פוליטיקה ותקשורת. הבנת סוגיות מגוונות כגון יחסי הגומלין שבין המוסד הפוליטי לבין מוסד התקשורת, תפקוד התקשורת בתקופת בחירות ובייצוג פוליטיקאים, וכן האופן שבו מתפקדת התקשורת בייצור שיח של משברים ומלחמות כמו גם שיח של שלום. כמו כן, נבחן כיצד מייצגת התקשורת שחקנים שמבקשים לקדם שינוי חברתי וקבוצות מיעוט בחברה.
2. להקנות לסטודנטים כלים ומיומנויות אקדמיים לכתיבת עבודה אמפירית עצמאית.
תשומות למידה:
1. בסיום הקורס, הסטודנט יכיר לעומקן סוגיות נבחרות בהתייחס לקשר שבין פוליטיקה-תקשורת וידע לנתח סוגיות אלה באופן מעמיק ושיטתי.
2. באמצעות הכלים שיינתנו בקורס, הסטודנט יבחן את הסוגיות הנידונות בקורס לא רק מבחינה תיאורטית אלא גם יערוך מחקר אמפירי עצמאי אותו יציג בעבודת פרו-סמינר מסכמת.
מטרתו העיקרית של הקורס היא להקנות לסטודנט כלים ביקורתיים לניתוח שיח הביטחון הישראלי. הקורס יעקוב אחר ההבניה הפוליטית, התקשורתית והתרבותית של מושגים ביטחוניים והתמורות שחלו בהם מאז קום המדינה. מושגי היסוד שיילמדו בקורס הם 'שלום' ו'מלחמה', ואופן עיצובם בשיח הציבורי בארץ וגם בעולם.
הכלים האנליטיים שילוו את הקורס הם 'שיח המלחמה הנורמאלית' ו'שיח הזרת השלום', מנגנונים שהתפתחו בתרבות הישראלית לאורך השנים, ומתגוונים במהלך מלחמות ישראל. את הקורס תלווה צפייה בסרטים תיעודיים כחלק מהבנת השיח הישראלי העוסק ב'מלחמה' ו'שלום' ובמקביל להכרת פרקים בהיסטוריה של ישראל.
עם סיום הקורס בהצלחה יוכל:
להבין לעומק את המושגים 'שלום' ו'מלחמה', על המארג הסמנטי והתרבותי שלהם.
לרכוש כלים ביקורתיים לניתוח שיח השלום והמלחמה בישראל ובעולם.
להכיר פרשיות מרכזיות בתולדות ישראל הנוגעות למלחמה ושלום.
תאור הקורס:
עם סיום הקורס בהצלחה יוכל הסטודנט:
להכיר את ההיסטוריה של המעברות בישראל
לעקוב אחר ההבניה הפוליטית והתקשורתית של ייצוגי המעברות בשיח ובתרבות הישראלית
להבין את מקרה המעברות כסיפור מבחן לפרק היסטורי שעבר 'הקטנה' בשיח הישראלי, ובתוך כך להכיר את כוחו הפוליטי של השיח כמבנה זהות חברתית
נוכחות חובה: אין
הערכת הסטודנטים בקורס:
- 30%: עבודת אמצע סמסטר.
- 70%: עבודת סוף סמסטר.
ציון עובר: 60
הקורס מיועד להקנות ידע במאפייני המחקר האיכותני על הגישות השונות שבו ועל הכלים המחקריים שמשמשים חוקרים בחקר תופעות במדעי החברה בכלל ובלימודי תקשורת-פוליטית בפרט.
תשומות למידה:
הסטודנטים ירכשו מיומנויות בקריאה ובניתוח טקסט מחקרי.
הסטודנטים יכירו את תפישת העולם הקונסטרוקטיביסטית ואת הרציונל המנחה חוקרים במחקר איכותני.
הסטודנטים ירכשו מיומנויות מחקריות תוך הכרות עם הכלים המדעיים המקובלים במחקרים איכותניים ותרגול יישום הכלים המחקריים השונים במכוונות לקראת כתיבת עבודות סמינריוניות.
מטרת הקורס: הקניית ידע בסיסי על מחקר בשיטות כמותיות, על מושגיו הבסיסיים, עקרונותיו ושיטות העבודה המאפיינות אותו. הענקת יכולת לבחון את אמינותם של דיווחים אודות תוצאות מחקרים וכן הכנת היסודות ללימודי המשך מחקריים, במידה והסטודנט/ית ת/יהיה מעוניין בכך.
מטרת קורס זה היא להציג את סיפור הדרך בה התגבש העולם בו אנחנו חיים דרך תחנות יסוד ותהליכים מרכזיים שהביאו להתהוות העולם הפוליטי של ימינו בו הדמוקרטיה הליברלית הפכה להיות המשטר השכיח ביותר בין צורות המשטרים בעולם. הקורס מציג דילמות ערכיות, ביקורות, רעיוניות פוליטיים מרכזיים, אתגרים אידאולוגיים, תהליכים ואירועים היסטוריים שדרכם התגבשה האידיאולוגיה הדמוקרטית-ליברלית. נתחיל את הקורס בבחינת החיים והחברתיים והפוליטיים של בני האדם לפני התיישבות הקבע ואחריה. נעסוק בדמוקרטיה היוונית ובאתגרים הדמוקרטיים שלה. נבחן את ההצדקות הראשונות למדינה אצל מקיאוולי והובס, מנקודת מבטם של השליט והאזרחים. לאחר מכן נבחן את התגבשות הרעיונות הליברלים באנגליה, ארה"ב וצרפת של המאות ה-17-19 לנוכח אירועים פוליטיים משמעותיים. משם נעבור לבחון את המהפכה התעשייתית שחוללה שינויים כלכליים, חברתיים ופוליטיים עצומים. נלמד את התגובה המרקסיסטית למהפכה התעשייתית ואת עליית הקומוניזם שבהשראתה. נלמד את עליית הלאומיות הליברלית במאה ה-19 ואת הלאומנות הפשיסטית של המאה ה-20. נסיים בהסבר ניצחון האידיאולוגיה של הדמוקרטיה הליברלית במאה ה-20.
תפוקות הקורס:
עם סיום הקורס בהצלחה יוכל הסטודנט:
1. להכיר את הגותם של פילוסופים פוליטיים מרכזיים בתרבות המערב.
2. להכיר אירועים ותהליכים היסטוריים מרכזיים ואת השלכותיהם הפוליטיות.
3. להכיר זרמים אידיאולוגיים מרכזיים בתרבות המערב.
4. להבחין ולהעריך את הביקורות של מתנגדי הדמוקרטיה לנוכח הניסיון ההיסטורי.
5. להסביר את חשיבות תחנות היסוד להתפתחות תרבות הדמוקרטיה הליברלית ומוסדותיה.
תיאור הקורס:
קורס זה ידון במודלים של עיתונות שאינה חלק מהתקשורת המרכזית. מטרת הקורס היא לבחון את תפקידה וייעודה של עיתונות כזו בהשוואה עם עיתונות ממסדית השולטת על השיח התקשורתי. בהתאם לכך, ייבחנו מודלים של עיתונות אלטרנטיבית במדיה השונים (עיתונים, טלוויזיה, רדיו, קולנוע ואינטרנט)– זאת, תוך הצגת מקרי מבחן שונים בקהילות של מהגרים וקבוצות מיעוט (לא רק) ובמשטרים שונים בעולם.
נהלי נוכחות:
נוכחות חובה ב80% מהשיעורים כתנאי מעבר בקורס.
הערכת הסטודנטים בקורס:
- עבודת בית מסכמת - 70% מהציון הסופי
- שתי מטלות אמצע - המשקל של כל מטלה בנפרד: 15% מהציון הסופי. סה"כ שתי המטלות
30% מציון הקורס.
ציון עובר - 60
הקורס מתוכנן להנתן באופן פרונטלי.
שימו לב! מטלות הקורס יכולות להשתנות בהתאם לאופן הלימוד בסמסטר הבא (מקוון או לא).
מטרות קורס זה להציג את יחסי הגומלין שבין המערכת הפוליטית ובין אמצעי התקשורת לסוגיהם במדינת ישראל, ואת יחסי הגומלין שבינם לבין מוסדות אחרים בחברה הישראלית.
תפקיד הדובר מחייב מקצועיות גבוהה, הכרה מעמיקה של גופי התקשורת השונים, יכולת התמודדות עם לחצים ואינטרסים, ומוכנות לעבוד, לחשוב ולקבל החלטות מהירות ונכונות מסביב לשעון. הסדנה תעניק כלים רבים שיאפשרו התמחות וצבירת ידע במטרה לאפשר השתלבות מהירה ואיכותית של הסטודנט/ית במגזר הציבורי ו/או הפרטי בתפקידי דוברים או אנשי יחסי ציבור. במפגשים תתבצע אינטגרציה של כלים שיתופיים חדשניים כגון סקרים ודיונים מקוונים, למידת ומשוב עמיתים, שיחות וידאו, כיתה הפוכה ועוד. שילוב הכלים החדשניים ישדרג את הלמידה בהתאמה לעולם העבודה בכלל והתקשורת בפרט.
עם סיום הקורס בהצלחה:
1. הסטודנט יידע לבנות תכנית אסטרטגית ויקבל כלים להוצאתה לפועל.
2. הסטודנט יידע לכתוב הודעה לעיתונות.
3. הסטודנט יידע להכין לקוח לקראת ריאיון ותדרוך.
4. הסטודנט יידע כיצד לעבוד על תגובה וכיצד לכתוב אותה.
5. הסטודנט יכיר את עולם התקשורת הישראלית, כולל האינטרסים שמאחורי הקלעים.
6. הסטודנט יקבל כלים להתמודדות עם לחצים פנים ארגוניים.
כולנו אוהבים לצחוק, צחוק הופך את החיים לדבר פשוט וקל יותר, גם אם הוא עוסק בסוגיות שאינן מצחיקות במהותן. ההומור תמיד טומן בחובו, בין אם באופן גלוי או מוצנע, אמירות חברתיות או פוליטיות, קונפורמיסטיות או נון-קונפורמיסטיות. הוא יבקר, הוא יזלזל, הוא לפעמים יעליב והוא יחשוף אמת שלא חשבנו עליה וזה מה שהופך אותה למצחיקה. אך אין לזלזל בפעולת ההצחקה, שכן זהו מנגנון מורכב שלא כל אחד מסוגל להפעיל.
בקורס נלמד על ההיסטוריה של ההומור, נבחן את סוגי ההומור השונים שקיימים, נפרק את מרכיבי הבדיחה ומנגנוני ההומור. בנוסף, נלמד כיצד לכתוב באופן הומוריסטי סרטון או טקסט ומה נדרש כדי ליצור סרטון או טקסט משעשע - כלים פרקטיים וחשובים לשילוב הומור בעולם התקשורת ובחיים.
בסדנא זאת הסטודנטים יילמדו כיצד לנסח חוקים למען נבחרי ציבור ועל עבודת העוזרים הפרלמנטריים ועבודת הלובי בכנסת. הסדנא היא התנסות חשובה למי שמתעתדים להיות עוזרים פרלמנטריים או יועצי חקיקה.
בעולם בו לתמונה הוויזואלית חשיבות עצומה, מן הראוי להכיר את הבסיס לתהליך היצירה הראשוני של התמונה הנעה – הווידיאו. בסדנה נעשה הכרות עם יסודות הצילום והעריכה בווידיאו באמצעות הטלפון החכם - הסמרטפון. נלמד לצלם באמצעות מצלמת הסמרטפון, ולהתגבר על מגבלות בצילום האוטומטי. נעשה הכרות עם יסודות העריכה בווידיאו באמצעות תוכנה בסיסית. נעמוד על חשיבותו של הקול בתיעוד בווידיאו. נתרגל את יסודות הריאיון. נלמד מושגי יסוד בצילום, בקומפוזיציה ובעריכה. נכיר את יסודות הכתבה הטלוויזיונית ואת סוגי הכתבות. נתרגל וננתח בכיתה עבודות סטודנטים בצילום, בעריכה ובהכנת כתבה.
עם סיום הקורס בהצלחה ירכוש הסטודנט את המיומנויות הבאות:
הכרות עם עולם המושגים בתחום הצילום והקומפוזיציה.
צילום באמצעות מצלמת הסמרטפון בצורה מיטבית.
הקלטת קול בצורה מיטבית, ובהתחשב בתנאי הסביבה.
ביצוע ריאיון ושילובו בכתבה.
עריכה בסיסית של חומרי גלם בווידיאו.
הכרות עם סוגי הכתבות בתקשורת וכיצד הן משתלבות בדיווח העיתונאי.
הכנת כתבה קצרה באורך של דקה עד שתי דקות.
הציבור הדתי-לאומי בישראל מונה כמיליון אזרחים ישראלים והציבור החרדי מונה מספר דומה. לציבור זה עולם תוכן ייחודי לו, הן מבחינה תרבותית, רוחנית, תקשורתית ופוליטית.
ציבור זה הינו נכס אלקטורלי המהווה נכס אסטרטגי למפלגות ומועמדים פוליטיים שונים ברמה הארצית, המוניציפאלית והפנים מפלגתית.
בסדנא זו יכירו הסטודנטים מקרוב את הציבור הדתי לאומי והחרדי ואת אמצעי התקשורת המרכזיים אשר פונים לציבור זה על מנת שיוכלו בעתיד לבנות קמפיין פוליטי למפלגה או מועמד תוך התמקדות בציבור זה ויתרגלו בנייה של קמפיין פוליטי ממוקד לציבור הדתי לאומי למועמד פוליטי או למפלגה.
הסטודנטים יילמדו את מקצוע התחקירים וייתנסו בעריכת תחקירים והוצאת לכדי כתבה עיתונאית שתפורסם במגזין החוג. את הסדנא מעבירה תחקירנית בכירה בתחום המשפט בעיתון הארץ.
מהן האסטרטגיות המובילות בעולם לניהול מערכות בחירות? הקורס מפגיש את הסטודנטים עם הדוגמאות הבולטות ביותר מישראל, ארה"ב, אנגליה, ועוד. מטרתו של הקורס היא לפתוח צוהר בפני הסטודנטים לעולם שלם המתקיים לעיתים בקדמת הבמה הציבורית ולעיתים מאחוריה במטרה לקדם מועמד פוליטי. נבחן את האסטרטגיות הננקטות במהלך מסעי בחירות פוליטיים ונצביע על הכלים והמושגים התורמים להבנת המתרחש בזירה הפוליטית ובזירה התקשורתית בתקופת הבחירות.
הקורס יקנה לסטודנט יכולת הבנה ביחס לסיטואציות העיקריות בעולם התקשורת אשר יש להן אספקטים אתיים. הסטודנט יפתח חשיבה ביקורתית ביחס לסוגיות אלה, ויתבקש להחיל את העקרונות האתיים הנלמדים על הפרקטיקה העיתונאית.
עם סיום הקורס בהצלחה יוכל הסטודנט:
להבין את מורכבות החלת האתיקה העיתונאית על המדיה החדשה, ולערוך סינתזה בין ההכרעות האתיות ביחס לתקשורת הוותיקה ובין הסיטואציות אשר מזומנות בידי התקשורת החדשה ("ניו מדיה").
מטרות הקורס
הקורס יעסוק בתפקידם של דיני הבחירות והמפלגות במשטר הדמוקרטי. הקורס יעניק היכרות עם מערכת הדינים הרלוונטית לתחום הבחירות והמפלגות. יוצגו חוקי היסוד, החוקים והתקנות הבסיסיים הרלוונטיים בתחום, כמו גם הקשריהם של דינים אלה לשיטת המשפט הישראלית, עם דגש על ההקשרים לתחומים כגון המשפט החוקתי, המשפט המנהלי, דיני החוזים והדין הפלילי. יילמדו המושגים העיקריים הרלוונטיים לתחום, ויתואר מעמדו הייחודי של התאגיד הקרוי מפלגה. ייסקרו ההליכים המרכזיים להקמת מפלגה, לניהולה ולהשתתפותה במערכות בחירות. כמו כן תוצגנה ההשפעות של המסורת המשפטית, ההיסטוריה הפוליטית והתרבותית על עיצובם של דינים אלה. יודגש המתח שבין הרצון האוטונומי של המפלגה, מייסדיה וחבריה וההסדרים החוזיים העוטפים אינטרסים מפלגתיים ובין הצורך בהתערבות חקיקתית הנובעת בין היתר מהרצון להבטיח את טוהר ההליך הדמוקרטי, שקיפותו והגשמת ערכי הדמוקרטיה. יוצגו ההיבטים השונים של מערכת בחירות לרבות סוגיות התעמולה, טוהר הבחירות, המימון וסדרי ההצבעה. יודגש תפקידה של ועדת הבחירות המרכזית במערכת הבחירות ותלמדנה כמה מהחלטותיה החשובות.
תאור הקורס:
הקורס דן ביחסים שבין אמצעי המדיה והטרור, ובשימושים שאלו עושים בדימויים בכדי להשפיע על תודעתם של קהלים במיוחד בזמני קונפליקט. נדון בשימושים של ארגוני טרור באינטרנט, בסכנות של ”סייבר-טרור“ ובמורכבות של המלחמה המתנהלת ברשת. בנוסף, הקורס יעסוק במושג ’טרור‘, בהבדלים בין קבוצות טרור, וכיצד ריבוי ההגדרות בין המדינות הנלחמות בו מפריע למיגורו. ניגע בהגדרתו בחוק הישראלי, האמריקני והאירופי תוך כדי ציון אירועים מהארץ והעולם.
הערכת הסטודנטים בקורס:
60% מטלה סופית
20% מטלת אמצע
20% השתתפות בפורומים
הקורס מתוקשב א- סינכרוני. יתקיימו מספר שיעורים סנכרוניים בודדים בתיאום עם הסטודנטים בימי ג בשעה 18:00
מטרת הקורס היא הכרת מושגי היסוד הכלכליים והבנת הדילמות הכלכליות העיקריות העומדות לפני קובעי המדיניות בדרג הפוליטי. הקורס מורכב משני חלקים עיקריים: מושגי יסוד בכלכלה ובחינת היישום של תהליכי היסוד הכלכליים בניהול מדיניות כלכלית, וניתוח השפעות פוליטיות על ההתנהלות הכלכלית.
הסטודנטים יילמדו את עקרונות הייעוץ לפוליטיקאים: מתי, עם מי וכיצד להתראיין? איך לעמוד מול המצלמה? ממה להיזהר ומה עושה ראיון למוצלח? את הסדנא מעביר היועץ הפוליטי המנוסה, ד"ר ברוך לשם.
מטרת הקורס היא לגרום לסטודנט להכיר סוגיות מרכזיות במחשבה המדינית תוך מתן דגש למקורות המחשבה המדינית הלאומית והליברלית. במהלך הקורס ננתח את הנחות היסוד שעומדות בסיס התפיסה הלאומית, את הטיפולוגיה של התפיסות הלאומיות השונות ואת מעמדה של הלאומיות היום במאה העשרים ואחת. בנוסף נתחקה אחר התפתחות התפיסה הליברלית, מקורותיה והשלכותיה על מדיניות כלכלית כמו גם בנושאי דת ומדינה. דגש מיוחד יינתן לדיון בשילוב של התפיסות לכלל מכלול לאומי ליברלי והיתרונות והחסרונות שטומן בחובו שילוב זה. לסיום נדון ביישום של שילוב זה באידיאולוגיה הציונית מאז הקמת התנועה ועד ימינו אנו.
הקורס יסקור את מבנה הממשל האמריקני ואת המערכת הפוליטית בארה"ב, את מפת התקשורת בה, על השינויים המתחוללים בה בתקופה זו, ואת יחסי הגומלין שבין הפוליטיקה והתקשורת, כפי שהם באים לידי ביטוי סביב סוגיות פוליטיות המעסיקות כיום את החברה האמריקנית.
הסטודנטים יילמדו על הגורמים הפסיכולוגיים, המודעים והלא מודעים, המשפיעים על תקשורת ועל פוליטיקה, על קמפיינים פוליטיים ועוד.
תיאור הקורס:
נושא הרב-תרבותיות מעמיד מדינות דמוקרטיות ואת העולם המערבי בפרט בעידן הגלובלי בפני אתגרים שמצד אחד מצריכים פתרונות הומאניים, דמוקרטים ואוניברסאליים ומצד שני יוצרים הטרוגניות חברתית ושסעים חברתיים. מדינות אלו מתמודדות עם ריבוי קבוצות מיעוט אתניות/דתיות בתוכן שמחייבות אותן לבחון מחדש את הקשר בין לאום, זהות, זכויות ואזרחות. השאלה, באיזה אופן מתמודדות מדינות לאום דמוקרטיות עם הטמעת לאומים, קבוצות דתיות, שפות ותרבותיות של קהילות זרים או מיעוטים בתוכה. באיזה מידה המדינה הדמוקרטית מתמודדת עם הסתירות בין זכויות הפרט לזכויות הקולקטיביות של מיעוט. הקורס יעסוק בשאלות תיאורטיות הנוגעות לאתגרים שהמדינה הדמוקרטית עומדת בפניהן של קבלת 'האחר' תוך התמודדותה עם נושאים כמו זכויות הפרט מול זכויות הקהילה, קשר בין דת ומדינה, הגירה וריבוי אתני אשר יוצרים שסעים בחברות דמוקרטיות.
הקורס ישים דגש על האתגרים שאיתם מתמודדת מדינת ישראל שזהו אתגר מורכב עבורה במיוחד בשל היותה מדינת לאום העם היהודי ובצל המשכיות הסכסוך הערבי-ישראלי. מדינת ישראל מתמודדת עם שאלות באשר לאופי המדינה, לקשר בין דת למדינה ובעיקר ביחסים בין הרוב היהודי והמיעוט הלאומי הערבי. במובנים רבים ישראל נחשבת למדינה שקיימים בה שסעים חברתיים עמוקים בין רבדיה השונים של החברה, כמו למשל בין חרדים לחילונים ובין יהודים וערבים. מציאות זו מעוררת שאלות משפטיות, חברתיות, חינוכיות ופוליטיות כמו: מהו היחס בין דת ומדינה? מהו היחס בין מדינת הלאום היהודית לבין המיעוט הערבי-ישראלי? האם תתכן זהות אזרחית משותפת תוך יצירת סמלים לאומיים משותפים? האם יש לעודד הקמת מסגרות חינוכיות משותפות שמלמדות על "האחר"?
הערכת הסטודנטים בקורס:
השתתפות פעילה בקורס ובפורום 20%
מטלת אמצע 20%
עבודה מסכמת 60%
מטרת הקורס היא הכרת מושגי היסוד בתקצוב הציבורי על הבטיו השונים. ינתנו כלים להבנת התהליך התקציבי ומטרותיו העיקריות, ויבחנו שיטות התקצוב הנהוגות בישראל ברמה הלאומית והמקומית.ילמדו מושגי יסוד בתקצוב , שיטות תקצוב, בקרה תקציבית ושקיפות תקציבית.
בסדנא זאת הסטודנטים יילמדו כיצד לראיין ולהתראיין בטלוויזיה בסדנא מעשית בהדרכת מגישת חדשות בעלת ניסיון רב.
מטרות הסמינר:
מדיום האינטרנט הינו במרכזו של שיח אקדמי המשלב תקווה וספקנות כאחד לגבי תרומתו האפשרית לחיזוק הדמוקרטיה בכלל והחברה האזרחית בפרט. בסמינר זה נשאל האם האינטרנט מוביל לשינוי המיוחל ומי מרוויח משימוש במדיום זה? לצורך כך, נבחן את הגישות השונות בחקר האינטרנט ונציג את השחקנים הפעילים בזירה המקוונת; מדיה מסורתיים, ארגונים לשינוי חברתי, ושחקנים פוליטיים אחרים.
בשנים האחרונות הסביבה התקשורתית השתנתה. העידן הדיגיטלי הביא לצמיחת טכנולוגיות תקשורתיות חדשות, ערוצים ומסכים מרובים לצריכת תוכן, שינוי בהרגלי הצריכה של הקהל ושינויים רבים בדרכי העבודה של העיתונאים ושל יצרני התוכן השונים.
בסמינר נעסוק בשינויים אלה ונבחן את דרכי ההתמודדות של אמצעי התקשורת הוותיקים בסביבה תחרותית וצפופה.
הערה חשובה: רוב המאמרים האקדמיים שנכתבו בנושאים אלה ויילמדו בסמינר הם באנגלית
מטרת הקורס היא לבחון את שינוי תפיסת הביטחון באירופה בפרט וביחב"ל בכלל. בקורס זה נבין נקודות ציון עיקריות בהתפתחות תפיסת הביטחון באירופה לאור התפתחויות היסטוריות ותרבותיות באירופה בפרט וביחסים-הבינלאומיים בכלל. נתחיל עם תפיסת הביטחון "הצרה" ו"המסורתית" שאפיינה את אירופה המודרנית כגון "דילמת הביטחון", "מאזני כוחות" ו"ביטחון קיבוצי", תפיסות שבאו לידי ביטוי בבריתות שאפיינו את אירופה בראשית המאה ה-20 על רקע מלחמות העולם, והקמתה של ברית נאט"ו בעידן שלאחר מלחמות העולם ובמשך תקופת המלחמה הקרה.
בהמשך הקורס ננתח את השינוי שחל בשיח ובתפיסת הביטחון האירופאית (שינוי המוכר כהגדרה מחדש של מושג הביטחון) לאור השינוי בזירה האסטרטגית האירופאית בפרט והבינלאומית בכלל בתחילת שנות ה-90' ונכיר מושגים חדשים כגון "ביטחון שיתופי", "קהילות ביטחון", "ביטחון אנושי", "ביטחון אונתולוגי" ו-"ביטחוניזציה" המעצבים במידה מרובה את התפיסה האסטרטגית החדשה של נאט"ו (NATO) כארגון ביטחון קולקטיבי, את הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה (אבש"א) ומשמר הגבולות האירופי (FRONTEX), כמו גם את יחסה של אירופה לסוגיות של התערבויות צבאיות הומניטריות, טרור וסוגיית ההגירה לתוכה.
קורס זה לא רק שיאפשר לסטודנטים להעריך השפעתן של תפיסת תיאורטיות, תרבותיות ונורמטיביות על פרקטיקות של ביטחון באירופה ובכלל, לנתח את תפקידה של הדיפלומטיה המסורתית והציבורית בפרקטיקות הביטחון, אלא יבהיר את הקשר שבין תפיסות ביטחון לשיתופי פעולה בין מדינות מחד, אל מול סכסוכים מאידך.
התרבות והתקשורת שצמחו אחרי מלחמת ששת הימים והובילו למלחמת יום כיפור.
הסדנה תקנה לסטודנטים ידע מעשי על יחסי הציבור, תפקידם ועבודתם של דובר ויועץ תקשורת במגזר הציבורי ובמגזר השלישי. הסטודנטים ירכשו כלים לבניית תדמית ומיצוב, יכירו ויתנסו בכלי העבודה העיקריים של הדובר ויועץ תקשורת, כגון בניית סיפור תקשורתי, ניסוח הודעה לעיתונות, ראיון, תדרוך, תגובה ועוד, ילמדו איך לנהל מאבקים תקשורתיים ולשכנע את הקהל בעמדתם, יכירו את הדילמות והאתגרים של הדובר ויועץ התקשורת בתחום האתיקה והאמינות. כל זאת תוך הבנת צרכי התקשורת ומקבלי ההחלטות בתקשורת. כמו כן הסטודנטים יכירו ויתנסו בעבודה במדיה החדשה לצורך יחסי ציבור וילמדו שיטות למדידת יחסי ציבור אפקטיביים.
בסדנה זאת נלמד מה הופך פוסטים וכתבות לויראליות ברשת האינטרנט. מהם הרכיבים של כתבה מאוד מוצלחת שקובעת את סדר היום הציבורי? נלמד על דוגמאות מישראל ומהעולם וכן נתרגל כתיבת פוסטים וכתבות לפי העקרונות שיילמדו בסדנה.
בקורס זה נבחן את תהליכי הייצוג וההבניה של חווית הזהות וההזדהות בערוצי מדיה שונים. נקודת המוצא היא ההנחה כי זהות היא הכלי המרכזי שבאמצעותו בני אדם חווים את מהותם והשתייכותם החברתית-תרבותית. מתוך כך יתמקד הדיון בקורס בשאלות הבאות: אילו תפיסות, דימויים וערכים של זהות ודימוי אישי וקבוצתי מיוצרים מסביב לעולם באמצעות הפקה וצריכה של טקסטים ותכנים המופצים על ידי ערוצי תקשורת ההמונים? נענה על שאלות אלו תוך התייחסות למושגים כמו: גלובליות ומקומיות, רוב ומיעוט, לאומיות, אתניות, הגירה, נכות ובריאות, מין, מגדר, עדה וגיל כפי שאלו מגולמים בשיח, סמלים, דמויות וייצוגים בפרסומות, בפורומים, באתרי רשתות חברתיות, בסלפיז, בסרטים, בתוכניות טלוויזיה, בשפה, בעיתונות משודרת, מודפסת ומקוונת.
מטרת הקורס היא הכנת כתבות קצרות משלב הרעיון, המשך בתחקיר, דרך איסוף החומרים המצולמים (ראיונות, ויזואליות, סיטואציות, סטדנאפים, סינקים מתאימים) ועד שלב כתיבת התסריט ועריכתו. במהלך הקורס נתמקד בכתבות חדשותיות שאורכן עד שתי דקות ונתנסה בהכנת כתבות בעלות אופי מגזיני, שאורכן שלוש עד ארבע דקות בממוצע. לצד למידת מושגים ויישומם המעשי בשטח, נצפה וננתח כתבות חדשותיות שיסייעו לנו להבין איך כל האלמנטים הופכים רעיון למוצר מוגמר של סיפור טלויזיוני.
מטרת הסדנא היא לפתוח דלת לאלה שרוצים לשדר בטלוויזיה או לכתוב באחד העיתונים הנפוצים. הכוונה לאפשר למשתתפי הסדנא התנסות בפועל בעשייה עיתונאית בתחומי הרדיו, העיתונות הכתובה והטלוויזיה. ננסה להקנות כלים ראשוניים בהכנת כתבה-כתובה או משודרת-בדגש על דיווח חדשותי. כתיבה לעיתון, דיווח לרדיו והכנת כתבה לטלוויזיה הן שלוש שפות שונות שאותן נלמד לדבר. עוד קודם לכן צריך לחפש את ״הסיפור״, לאסוף מידע ולבדוק עובדות. אחר כך עלינו לאתר את גיבורי הסיפור, לראיין אותם ורק אז לכתוב ולערוך. נכין ונערוך כתבות-בקבוצות ולבסוף גם ביחידים, הכתבות הבולטות יתפרסמו במגזין של מכללת הדסה.
את הסדנה מעביר משה נוסבאום, הכתב הבכיר של חברת החדשות.
הקורס יעסוק במוסיקה והממשקים שלה לעולם הפוליטיקה מחד והתקשורת מאידך. נבחן כיצד מוזיקה היא לעיתים נושא פוליטי, כיצד אומנים משתמשים במוסיקה ככלי פוליטי, כיצד מוחים משתמשים במוסיקה בתנועות מחאה, וכיצד תעשיית התקשורת משפיעה על המוסיקה.
במסגרת מיזם השדה יוצרות/ים הסטודנטיות/ים פרויקט מעשי על בסיס הקורס "זהות ומדיה". המיזם מתקיים תוך הנחייה צמודה בה משולבים יצאה לשטח, קיום ראיונות, הקלטה ועריכה של פודקאסט, פגישות עם מומחים ומומחיות בתחום הפקת רדיו והסכתים ופרסום במגזין החדשות של החוג, שומרי הסף.
בסדנה זאת הסטודנטים יילמדו את סודות ההפקה של עולם הטלוויזיה, זוויות צילום ומה שמסתתר מאחוריהן - ממפיקה מנוסה בערוצי הטלוויזיה.
'העולם כולו נגדנו', 'שלום תמורת שטחים', 'השד העדתי', 'הם מפחדים', 'אהוד ברח', 'הערבים נוהרים (?) לקלפיות', 'ידנו מושטת לשלום', 'דוגרי'- מה המשמעות של צרופים אלה בתרבות הישראלית? מתי הפכו לקודים שמובנים לכל ישראלי, ואיך הפכו ל'משפטי מפתח'?
הסמינריון יעקוב אחר האופן המרתק בו נעשתה ההבניה הפוליטית והתקשורתית של מושגים ומילות מפתח והתמורות שחלו בהם מאז קום המדינה.
מטרתו העיקרית של הסמינריון היא 'לחדד את השמיעה' של הסטודנט המעוניין לעסוק בחקר שיח ביקורתי, למשפטים, צרופים ומושגים שנתקבעו בהיסטוריית השיח של ישראל ואשר הפכו למעין מוסכמות או אבני יסוד בתרבות הישראלית ואף מחוצה לה.
המסגרות התיאורטיות שילוו את הקורס הן שלוש: המסגרת המושגית 'Key Symbol' שטבעה האנתרופולוגית האמריקנית שרי אורטנר; 'אינטרטקסטואליות' כבסיס למחקר שיחי-גינאולוגי; ו'מילות מפתח', על פי האתנוגרפית תמר כתריאל.
הקורס מיועד לכל סטודנט שמעוניין בקריאה חדשה ועדכנית של אבני יסוד בפרשיות היסטוריות מרכזיות בתולדות ישראל, כפי שהן מופיעות בזירות שיח מגוונות: העיתונות, הפזמונאות, הספרות, הזירה המשפטית ועוד.
בסדנא זאת הסטודנטים יילמדו כיצד לערוך אייטמים בדסק החדשות ויתנסו בניהול מדורים ועריכת אייטמים במגזין האינטרנטי של החוג.
הקורס נועד לחשוף בפני הסטודנטים את הקשר ההדוק בין ספורט, פוליטיקה ותקשורת בעידן הגלובליזציה הנוכחי. מקורותיו של הספורט הם עתיקי יומין. חברות ותרבויות שונות ברחבי העולם תמיד התעניינו בפעילויות ספורטיביות ואלו מעולם לא היו מנותקים מהמערכת הפוליטית במדינה. על אף הנסיונות החוזרים ונשנים לנתק את הספורט מהפוליטיקה, הספורט התקיים לאורך מאות שנים הודות לתמיכת ממשלות ושליטים ובעידן המודרני נשאר כפוף למסגרת של מדינות ריבוניות. כיום ניתן לראות כי הקשר בין ספורט ופוליטיקה הוא בל ינותק אך אליו התווסף מרכיב משמעותי נוסף והוא תפקידה של התקשורת. אם זה בבריטניה של המאה ה-18 בה העיתונות שגשגה ותרמה לחשיפת הספורט, ועד לימים אלה בהם הצלחה ענפי ספורט וקבוצות תלויה במידה רבה בהסכמי רכישת זכויות שידור על ידי גופי תקשורת. לתקשורת תפקיד מרכזי בעליית הפופולריות של הספורט ומנגד שידורי הספורט תורמים מאוד להצלחתם הכלכלית של גופי תקשורת. הסימביוזה שנוצרה בין התקשורת לספורט המודרני מנוצלת במידה רבה גם על ידי פוליטיקאים המנסים לקצור הון פוליטי מהצלחת ספורטאים ויותרים משולש בל ינותק בין ספורט, פוליטיקה ותקשורת.
שחיתות פוליטית היא שימוש פסול בכוח הפוליטי והיא תופעה שקיימת בכל מדינה במידה זו או אחרת. שחיתות היא תופעה מסוכנת שכן היא פוגעת באמון הציבור במערכת הפוליטית, באיכות השירות הניתנת לאזרחים ואף בביטחונם. בסמינר זה נלמד אודות התופעה והדרכים שפותחו כדי להיאבק בשחיתות ולמנוע אותה ככל האפשר.
הקורס סוקר את השחיתות בפוליטיקה ברמה הלאומית וכן בפוליטיקה של הרשויות המקומיות. נבחן פרשות מרכזיות בהיסטוריה הפוליטית של ישראל, הדרכים שהן טופלו, וכיצד עוצבו מחדש כללי המשחק של הפוליטיקה הישראלית.
הפרשות השונות ילמדו אותו אודות החשיבות של שומרי הסף המוסדיים במדינה, כגון היועצים המשפטיים, מבקר המדינה, חושפי השחיתויות, ובית המשפט העליון. נלמד גם על התפקיד של שחקנים חוץ ממסדיים כגון ארגוני החברה האזרחית והתקשורת. הסטודנטים יכירו את הכלים למאבק בשחיתות, כולל בקשות חופש מידע, ויתמחו בזיהוי וניתוח תופעות שחיתות.
תפוקות הקורס:
עם סיום הקורס בהצלחה יוכלו הסטודנטים: