הפקת אופנה – וידאו דאנס אדריאן, אריקה ואליסה, שלוש נשים צעירות, עוסקות בשאלות של דימוי גוף וקבלה עצמית. הנשים מתועדות כשהן נעות-רוקדות בטבע, עם אביזרים המשמשים אותן להסתרה וחשיפה של הגוף. דרך התנועה הן מבטאות את קשייהן.

חייה של דפי, נשואה טרייה, התהפכו ברגע שבן-זוגה חווה התקף פסיכוטי לראשונה. ברגע אחד אשליית הביטחון התפוגגה ושגרת היומיום שנעלמה, הוחלפה בכאוס. בסרט אנחנו חווים איתה מחדש את המשבר שעברה. הסרט נוצר במטרה להעלות את המודעות למשברים נפשיים, ולעודד את המתמודדים ומשפחותיהם לשיתוף, להתרחקות מתחושת האשמה המלווה אותם, ליצירת שיח על הקשיים והחוויות שלהם עם האנשים סביבם מבלי להרגיש בושה.

התפתחות הבינה המלאכותית מעבירה את האנושות שינויים דרמטיים. שינויי האקלים הקיצוניים וזיהום האוויר כופים יצירת תנאי חיים חדשים על מנת לשרוד. הסרט עוסק בדילמה של טכנולוגיה מתקדמת אל מול קשיי החיים על כדור הארץ כפי שאנו מכירים אותם כיום. האם מקבלי ההחלטות כיום, מכינים אותנו להתמודדות עם הפערים הגדלים בחברה, ההשפעה על הכלכלה ועל שיטות החינוך? נורה אדומה מהבהבת על "העולם שאנחנו משאירים לילדנו" וממשיכה להתריע.

סיפורם של שארית יהודי אתיופיה – קהילת הממתינים, דרך סיפור העלייה המשפחתי של הבמאית. בני משפחה משתפים בחוויות וברגשות שלהם מהעלייה, מהפיצול ועד האיחוד המשפחתי המיוחל. ב- 2013 מדינת ישראל החליטה לסגור את שערי העלייה מאתיופיה בטענה שאין שם יותר יהודים, למרות שבפועל יש אלפי יהודים הממתינים במחנות בגונדר ואדיס אבבה. בארץ קמה קבוצת צעירים הנקראת ׳המאבק להעלאת יהודי אתיופיה׳ שמטרתה להילחם על מנת שכל שארית יהודי אתיופיה שממתינים מעל שני עשורים ויש להם בארץ משפחות, יעלו ארצה במהרה ויתאחדו עימם. הבמאית לקחה חלק במאבקי הקבוצה על מנת לזרז את עלייתם של בני משפחתה שנותרו מאחור.

הסרט מתעד את חייו ועבודתו של דוש (דוד בראשי), ליצן רפואי במפגשיו עם ילדים בבית החולים הדסה עין כרם. סיפור משימת חייו של דוּש הליצן הרפואי ומפגשו עם ילדים, בשעות מורכבות שבין טיפולים רפואיים ממושכים. מארג רגשי עדין המביא את פניה ושפתה של הליצנות ותרומתה לטיפול בילדים.

הסרט מספר אודות המטבח הספניולי והמורשת הקולינרית שלו, דרך עיניה של סבתה של הבמאית. הסבתא מבשלת ומספרת על המאכלים שמעוררים בה זכרונות מאמה ומילדותה. דרך הסיפורים אנחנו למדים על המסורת של הקהילה הספניולית ועל האוכל המאפיין אותה. הסרט דובר לדינו, שפתם של צאצאי מגורשי ספרד, שדובריה הולכים ומתמעטים.

עיר בוחר להתמודד עם זכרונותיו ורגשותיו הקשים בעקבות מותה של אימו מסרטן, באמצעות טריפ פסיכודלי. הגיבור מאמין שאיבוד שליטה והצפת רגשות יוכלו לעזור לו להמשיך בחייו ולהתגבר על המוות שלה. במהלך הטריפ הוא משחזר אירועים הקשורים לאימו ולתקופה האחרונה שטיפל בה.

סרט דוקומנטרי עם גיבור אחד, מקום אחד ועבודת כפיים, קשיים ומוטיבציה להצליח במטרה להגשים את החלום. אדם, לומד איך להיות חקלאי המאמין בתרבות ברת קיימא ועם זאת לבנות מודל כלכלי יציב. הסרט חושף את הפנינה היפה שבנה אדם מהנחלה שקנה, העבודה הקשה והדרך להביא את האדמה להיות פוריה ומניבה, לצד בית הזיקוק הקטן שהקים ממחסן ישן.

הצצה אל תוך עולמו המבודד של אריה, צייר בן 70 שמתגורר בדירה קטנה בלב שכונת נחלאות שבירושלים. הסרט מזמין את הצופים להכנס לתוך שיגרת חייו ופעולות היום יום הפשוטות שלו. על אף תחושת הניכור שלו מהסביבה, נדמה כי יש באריה ניצוץ של אהבה אמיתית לחיים ולטבע. תשובתו הקבועה כאשר הוא נשאל לשלומו היא ״משתדלים״.

סיפורה של עליזה, נערה ממוצא מרוקאי, תמימה וחולמנית שסובלת מהזייה נוראית על חלות שחונקות אותה בשנתה. עליזה ״נופלת״ לתוך עולם דמיוני של חלות, קמעות ורבניות מאיימות, ומנסה בדרכה שלה לפתור את החלום. התסריט מתבסס על היכרותה של הבמאית עם העולם הדתי בו גדלה. הסרט מבקר באופן הומוריסטי את עולם ההילולות באמצעות סמלים דתיים והצגתם באופן מוגזם וחסר כל הגיון, בדומה לאליס בארץ הפלאות, שם הכל מדהים ומפתה אך גם מפחיד וסוחף.

הסרט עוסק בתהליך הנקרא ״הקזה״ (ברית מילה שני), אותו עוברים עולים מאתיופיה כחלק מתהליך הגיור. זהו סיפורם האישי של שלושה גברים שעלו מאתיופיה בין השנים 2008-2003, עברו את התהליך ומשתפים את רגשותיהם ואת חוסר הנוחות שלהם ביחס לאופן קבלתם בחברה הישראלית ומנגנוני הדת של המדינה. בשל חלומם העז להגיע לארץ הקודש בלית ברירה נאלצו לעבור את התהליך.

העיר שדרות מוצגת דרך מבטו של דניאל, מורה בבית ספר יסודי, שעבר לגור בה ארבע שנים לאחר שלחם כחייל מילואים במבצע צוק איתן. דניאל מחליט להיות מורה בבית ספר יסודי בעיר שתושביה חיים תחת איום טילים. מתוך הקשר עם תלמידיו, דניאל מוצא מטרה – לספק לתלמידיו כלים כדי שיוכלו למצוא תשובות לשאלות שהוא עצמו, עדיין לא מצא להן את התשובה. דרך הספקות והדילמות של דניאל, סיפורה של הפריפריה הישראלית מואר באופן ייחודי.

סיפורו של צח שהצליח כנגד כל הסיכויים להגשים את חלומו ולהיות ספורטאי למרות היותו קטוע רגל, ליזום ולהשתתף בטורניר הכדורגל יורו 2020. בעקבות תאונת דרכים בגיל שמונה, נפגעה רגלו השמאלית של צח והוא נאלץ להתמודד כל חייו עם קשיים רבים ובהם חוסר היכולת להשתלב בתחומי ספורט שונים. לאחר מסע מורכב ובמטרה להחזיר את השליטה על חייו, הוא החליט לעבור קטיעה של הרגל. כיום צח מתאמן מספר פעמים ביום בענפי הספורט השונים, ואף יזם והקים קבוצת כדורגל לקטועי גפיים שמייצגת את ישראל בטורניר יורו 2020. חייו של צח מלאים בספורטיביות וביכולת האדירה שלו לראות את השלם ולא לוותר אף פעם.

סיפורה של דינה שהתגרשה ועזבה את הכפר עין רפא והייתה לאישה הראשונה בכפר שעשתה זאת. דינה עזבה לירושלים והתחילה חיים חדשים כרכזת דירה של אנשים בעלי צרכים מיוחדים בעמותת אקי״ם. דינה מלווה את הבנות אותן היא מדריכה באומץ ובנחישות, ועוזרת להן לנווט את מסלול חייהן, בעזרת הניסיון הרב שצברה במהלך השנים בטיפול באחיה שהיה בעל צרכים מיוחדים.

אבו סלמאן, בדואי מאיזור כסייפה בדרום הארץ, איש פיוס ובורר, פועל כבר שנים רבות ללא מטרות רווח בפתירת סכסוכים. הסרט עוסק באלימות ובפשיעה בחברה הערבית בישראל ובהתמודדות שלו עם התופעה. מוסד הבוררות הוא מוסד עתיק וידוע מאז ומתמיד בחברה הבדואית. ביישוב בו מתגורר אבו סלמאן ישנן מחלוקות וסכסוכים ארוכי שנים, עד כדי נקמת דם. הסרט מציג את נקודת מבטה של החברה הערבית על האלימות המתרחשת בה.

פורטרט אישי ואינטימי של רנה, המתמודדת עם געגועים לעבר, עם בדידותה ומחשבותיה לקראת הגיעה לגיל 90. הבמאית שוזרת את סיפור חייה של סבתה בהומור וכאב ומציגה לנו נקודת מבט מרעננת וחיובית על הזדקנות הגוף הנשי ועל הזיקנה. העצמאות, הביטחון העצמי, הכריזמה והשנינות של רנה מעוררי השראה ודרכם ניתן להתבונן בזיקנה מנקודת מבט חיובית ואופטימיות. רנה מוצאת שמחה ונחמה בדברים הקטנים כמו האהבה לחתול שלה, השירה או הנגינה בפסנתר. עם זאת לא ניתן להתעלם מהקושי שלה להישאר לבד, מהשינויים שעובר גופה, ומפרידות שחוותה.

סרט העוסק בתופעת הדתל״ש הנפוצה במגזר הדתי, דרך סיפורו האישי של הבמאי שנולד בישוב צופים שבשומרון למשפחה דתית לאומית. שנים לאחר עזיבתו את הדת, הוא יוצא לבדוק מה חושבים בני משפחתו וסביבתו הקרובה על בחירתו ושינוי אורחות חייו. לאחר שעבר את המסלול המקובל של תנועת נוער, הדרכה בתנועת נוער, ישיבה תיכונית, ישיבת הסדר ושנה וחצי של שירות צבאי, אורי הבין שהוא לא רוצה לחזור לישיבה ולהמשיך ללמוד, אלא ממשיך לשירות מלא. במהלך הסרט, צפה התחושה המוכרת שכמעט ולא קיימת משפחה דתית לאומית ללא ילד דתל״ש.

נקודת מבט חדשה על סיפורי השואה ואופן סיפורם. גיבור הסרט, מיכאל, בחור צעיר, מספר את חוויותיו מהשואה כמתרחשות בעבר הקרוב. הסרט מורכב מחמש סצנות המתארות רגעים דרמטיים בחייו, ומבוססות על זכרונותיו של סבה של הבמאית. לאחר שאימו ודודתו נלקחו אל מול עיניו למחנות ההשמדה, דודתו חוזרת אך בלי אימו; מיכאל נשלח ע"י דודתו לעבודה חקלאית בכפר מרוחק; מיכאל מתמודד עם קשיים פיזיים ונפשיים ומעביר את רוב זמנו עם הפרות שטיפל בהן; מיכאל עולה לארץ לאחר המלחמה ומקים חווה חקלאית משלו ומוכיח שאפשר להפוך מקום של סבל, לדרך של חיים ואהבה.

הסרט מספר את סיפורו של עמוס והאקדמיה לקפוארה ״טרה סנטה״ (אדמת קודש) במודיעין. האופן בו הוא משלב את עקרונות הקפוארה עם ערכי האמונה שלו, מייצרים תהליך ייחודי של אימונים משולבי אמונה. הקפוארה מוצגת כדרך חיים המשלבת מוזיקה, אקרובטיקה ואמנות לחימה לצד ערכים של כבוד והדדיות, ומחברת בין אנשים במגוון גילאים.

הסרט מציג דרך למידה יצירתית וחדשה באמצעות חדר בריחה, ומעלה את השאלה האם כדאי לשנות את הלמידה הפורמלית בבית הספר לחויתית על מנת להתאים אותה למגוון רחב יותר של תלמידים. הסרט מתעד ילדים בגילאים שונים שפותרים אתגרים בנושאי אקולוגיה בדרכם אל היציאה מחדר הבריחה. הילדים צריכים לשתף פעולה, לחשוב מחוץ לקופסא, לנחש, למצוא פתרונות יצירתיים, ולסמוך אחד על השני עד שימצאו את חוטב העצים, יסבירו לו מדוע העצים כל כך חשובים כדי שנוכל להמשיך להתקיים בעולם, ויצליחו לצאת מהיער.

סרט תדמית קבוצת ׳מצילות המזון׳ עובדת בשוק הסיטונאי בירושלים במטרה לקדם מערכת מזון עירונית בת קיימא, בדגש על צמצום בזבוז מזון. בישראל מושלכים כ-5.2 מיליון טון מדי שנה. כ- 40% מהמזון הראוי למאכל, מושלך לפח במהלך שרשרת אספקת המזון. המציאות בה אחד מכל חמישה אנשים נמצא בחוסר בטחון תזונתי החמירה מאז פרוץ משבר הקורונה והעלייה באבטלה – קבוצת ׳מצילות המזון׳ פועלת על מנת לשנות את זה.

שלושה סיפורים על נשים המתמודדות עם אובדן אב או אם. הסרט משלב 3 ראיונות וקטעי ארכיון משפחתיים, ובוחן את יחסי הגומלין של הנשים עם דמות הורית שאיננה. שאלות על זיכרון, מהי מורשת ההורים שנותרה והחור השחור שנותר מאז מותם.

סיפורה של לי גבריאלה ותקין אשר מתה בגיל צעיר יחד עם בן זוגה ממנת יתר בשנת 2010. הסרט מבוסס על ראיונות עם הוריה של לי וחברותיה, ארכיונים משפחתיים, סרטונים מהטלפון הנייד של לי וצילומי אילוסטרציה. לי, ילדה מחוננת מירושלים החלה להידרדר בגיל ההתבגרות. בחיי הלילה של מרכז העיר ירושלים, הכירה לי את ראוף וביניהם החלה להתפתח מערכת יחסים מורכבת שהשפיעה על חייה ועל חיי הסובבים אותה. מערכת היחסים הזו מסתיימת באופן טרגי לאחר שימוש בסם שלא היה אמור להגיע לידיהם. עד היום, מקורביה של לי מנסים לפענח מה בדיוק קרה בלילה האחרון בו שניהם מצאו את מותם.

״מה קורה בכל פעם כאשר אישה מגנה על עצמה? בכך היא מגנה על כל הנשים״ וורד, אישה צעירה העובדת בתור מנקה בזירת אגרוף, ״עוברת״ אל עולם החלומות האישי שלה, בו היא נלחמת במציאות הפטריארכלית ובציפיות של החברה הערבית ממנה. הסרט עוסק בקשיים של נשים מוסלמיות במגזר הערבי בעקבות הדיכוי שהן חוות בשם הדת והמסורת, ומציג מבט אופטימי בו אישה אחת לוקחת שליטה על חייה.

הפרוייקט עוסק בשכול ובזכרון באמצעות שירים. בכל סרט, בן משפחה שכול מתאר את האהוב שאיבד ומה שמאפיין אותו דרך השיר שהכי אהב או דרך שיר שמזכיר אותו. מסע קצר של געגוע ושיר אחד, שמחיה לכמה רגעים את אלו שכבר אינם. הפרויקט הוא לזכרם של אורי אנסבכר, רנה שנרב, אסף צור וטלי בן ארמון, שנרצחו בפיגועי טרור בארץ ישראל בין השנים 2001 – 2019. הופק בשיתוף עם עמותת ׳משפחה אחת׳.

סיפורו האישי של ירחמיאל ויגדור, סבה של הבמאית, ניצול שואה בן 86 שנולד בעיר בוזאו ברומניה ועבר את ילדותו במהלך מלחמת העולם השנייה. הסרט מתבסס על ראיון איתו, סרטונים ותמונות ארכיון, אשר ממחישים את המסע המטלטל שחווה. הסרט הוא מסע בין רומניה לישראל המתחיל בעיר הולדתו, ברגע בו גירשו את משפחתו מביתם אל הגטו, ומסתיים עם העלייה לישראל ב-1948 והמעבר למגורים בירושלים שבה הוא מתגורר עד היום, בבית הוריו במושבה הגרמנית.

אפליקציית הסברה ישראלית הנעשית ע״י מתנדבים, אל מול גילויי האנטישמיות ופעילות BDS אותם חווים סטודנטים יהודים בקמפוסים ברחבי העולם. האפליקציה נותנת מגוון כלים לסטודנטים יהודים ברחבי העולם על מנת שיוכלו להכיר, ללמוד ולייצג את ישראל בכוחות עצמם: צ'אט בין בוגרי תוכניות הסברה בארץ לסטודנטים יהודים מחו"ל לצורך קבלת תמיכה ומענה מיידי על שאלות; הנגשת מידע על התרחשויות עדכניות בישראל; מאגר מידע רחב המאפשר גישה נוחה לכל האינפורמציה הנדרשת בנושא זה.

האפליקציה "להתגרש נכון" נותנת מענה לגירושין בקונפליקט גבוה. האפליקציה מרכזת מידע רב הקיים ברחבי המרשתת, ועושה סדר בערפל הליך הגירושין. האפליקציה כוללת טיפים מאנשי מקצוע, המכוונים לדרך נבונה ונכונה לשני הצדדים, מבחינה רגשית וכלכלית, ובכך מקלה על ההליך המורכב.

וידאו אינטראקטיבי לסמארטפון המנגיש את יצירות חנוך לוין לקהל צעיר בהשראת שניים משיריו של חנוך לוין. וידאו אינטראקטיבי השואף לחבר בשפתו החזותית המינימליסטית, קהל צעיר לטקסט הקנוני של חנוך לוין. באמצעות מסך הסמארטפון היצירה מנגישה שניים משיריו של לוין: ׳פנים של ילד באגם׳ ו-׳עם מותי מותו של ילד׳, הלקוחים מתוך מחזור שיריו האחרון. היצירה עוסקת בקו התפר שבין הישן לחדש ובין הזקנה לילדות בה עסק חנוך לוין בשיריו.

סרט תיעודי קצר העוסק בצעירים החיים בכפר סטודנטים וחווים את ימי הקורונה מזווית אחרת. סיפורה של קהילת כפר סטודנטים בשכונת רמט בלוד, הממשיכה לפעול גם בימי הסגר בשל הקורונה. מספר סטודנטים בוחר להישאר בכפר, להתנדב וליזום פרויקטים חדשים. הכפר נכנס למערך כוננות לשעת חירום והופך חיוני עבור העיר ותושביה. הסרט מאפשר הצצה מזווית אחרת לחייהם של הסטודנטים בתקופה יוצאת דופן זו.

קמפיין העלאת מודעות לבעיית פליטי האקלים. שלושה סרטונים מדמים את המציאות בה אנשים ברחבי העולם חיים ו/או יחיו בעקבות משבר האקלים. סדרה השואפת להעלות המודעות לאתגרי האקלים בעולם, מנקודת מבטם של פליטי אקלים. בשנה האחרונה התרחשו לא מעט אסונות אקלים בעולם – משריפות באוסטרליה ועד הצפות קשות בונציה. שינויי האקלים כבר כאן במלוא עוצמתם. Climate מבקש מהצופה שיעצור לרגע אחד, יקח נשימה ארוכה, יאט את הקצב וירגיש שהוא הבא בתור לעזוב את ביתו בשל שינויי האקלים. בשנת 2050 צפויים להיות מעל למאה מליון פליטי אקלים בעולם. בואו נעצור את זה!

קמפיין העלאת המודעות למשבר האקלים ולבהילות ההתמודדות עמו. שלושה סרטוני וידאו שהם פנייה של אישה צעירה לילדיה העתידיים, במסרים שמערערים על החינוך, החברה, והתקינות הפוליטית כפי שאנו מכירים. פנייתה של אישה צעירה לילדיה שטרם נולדו, במטרה לזקק עבורם מחשבות וערכים שילוו אותם בחייהם. בתוך כך, מתבהר לאשה שהרצון להנחיל את המוכר אינו חף מטעויות, וכי דור העתיד יהיה מוכרח לקרוא תיגר על חינוך העבר, בצל משבר האקלים המחריף.

סרט תיעודי – אישי המציג מבט פנימי אל תוך העולם של קהילת מתפללים בנחלאות. הסרט מתעסק בשאלות של זהות, שייכות, ואמונה דרך העיניים של עולה חדשה דתייה. במשך הסגר, מצאתי מפלט במרפסת שלי שנמצאת בקומה השניה בבית משותף בנחלאות. נקודת תצפית חדשה ומרתקת זו, איפשרה לי כאישה דתיה, לבחון מחדש את קהילת המתפללים שבבית הכנסת שמתחת לבית. הסרט עזרת נשים מציע פרספקטיבה חדשה על יהדות וזהות דרך העיניים של עולה חדשה שגדלה במציאות שונה לגמרי בארה״ב.

קליפ לפרוייקט של נויפלד (שמוליק נויפלד, רועי נויפלד ויאיר זיו) סיפור העוסק בקו התפר שבין החיים לבין המוות, על רקע חוויה אפוקליפטית. הקליפ לוקח את הצופה אל תוך חוויה מסעירה וחריגה שעובר אדם במהלך עבודתו במקום מסוכן וקיצוני. המסע שאותו אדם עובר, דרך התמודדות עם הפחדים והסכנות שבחיים אל מול האפלה של המוות, מפגיש אותו פנים אל פנים עם הנורא מכל. הקליפ צולם ברובו באחד המקומות הנידחים והחריגים בנוף הישראלי, שדה בולענים בים המלח.

סרט תדמית לתנועת הנוער ״אניה באניה״ של בני ובנות העדה האתיופית. הסרט, מתמקד בברק אברהם מייסד התנועה ובשינוי שהוא והעמותה מחוללים בחברה האתיופית הישראלית. את ברק אברהם הכרתי קצת לאחר מחאת יוצאי אתיופיה, אשר פרצה לאחר מותו של סולומון טקה. השיחות שלנו על הגזענות בחברה הישראלית ועל הפערים שיש בה, הביאו אותי להתבונן באופן חדש על הקהילה האתיופית. ברק ייסד את התנועה במטרה לחזק את תחושת הזהות של בני נוער מהקהילה האתיופית (ולא רק), ועל מנת ליצור חיבורים בינם ובין החברה הישראלית. במהלך השנה האחרונה התלוויתי אל ברק ואל הפעילויות השונות בתנועה. נחשפתי לקולות העולים מהשטח, מצד אחד – הרצון לקבל הזדמנויות שוות, ומצד שני – הזיקה למדינת ישראל, הערכה והכרת תודה על מה שנעשה עד כה.

סיפור קצר שמספר אבא לבן שלו, על עץ אחד, שהגדיר את נקודת מבטו על אבהות ומשפחה. סיפור על עץ תאנה הוא סיפור ילדים קצר שאב מספר לבנו הקטן. בסיפור מתאר האב כיצד גדל לאהוב את עץ התאנה אותו שתל יחד עם אביו ואחיו. אותו עץ פוגש את האב בצמתים שונות בחייו; בילדותו, בנעוריו, וכעת בתור אב טרי.

סרט תדמיתי קצר. קמפיין קריאה לפעולה, גיוס מתנדבים והעלאת מודעות לנושא הפליטים שמגיעים ושוהים באיי לסבוס ביוון. משבר הפליטים באירופה הוא משבר מתמשך. אנו עדים מאז שנת 2015 לקצב הגירה הולך וגובר של פליטים ממדינות המזרח התיכון. כמה פעמים אמרת לעצמך ׳בא לי לעשות שינוי׳, ׳אולי אתנדב איפה שהוא׳, האם באמת עשית זאת? מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו? זהו קמפיין לגיוס מתנדבים והעלאת מודעות בנושא פליטים, הכולל קידום וקריאה לפעולה ברשתות חברתיות באמצעות אתר ועמוד אינסטגרם. הפרויקט מבקש להיות מרכז המתאם בין מתנדבים, תורמים, עמותות ופליטים השוהים באי לסבוס.

סרט קצר המשלב אנימציה וצילום. תיאור מערכת יחסים בין אבא ובת כאשר תפקידם בקשר משתנה לאורך הדרך. סרט אנימציה קצר. סיפור סוריאליסטי של חילופי תפקידים בין בת ואב, על רקע נוף ישראלי. בשתיקתם מחפשים השניים דרך לתקשורת ולהבעת רגשותיהם. במסעם המשותף הם מרעיפים מחוות הדדיות, הבונות ומחזקות מערכת יחסים אוהבת. הדמויות המונפשות נעות בסביבה משתנה מצילום לציור, ומחפשות אחר זהות ושייכות.

סרט תיעודי קצר המתאר את סיפור חייו של האמן חיים נוחם, את המוזיאון שבנה עבור יצירותיו בהשראת סיפורי התנ״ך ורעיונותיו הייחודיים ביחס ליהדות, דת, מוסר ופילוסופיה. בישוב ענתות, בלב יהודה ושומרון רחוק מכל עיר ומרכז תרבות, שוכן מוזיאון מסר התנ"ך של האמן אברהם נוחם. הציורים והפסלים במוזיאון, מבוססים על סיפורים ונבואות מהתנ"ך, ומההיסטוריה היהודית. יצירות אלה הן בעלות משמעות ומסר בנוגע לאידאלים של היהדות. על פי משנתו של אברהם נוחם, יהדות היא פילוסופיה ואידיאל של מוסר. למרות היותו אדם חילוני, אברהם נוחם מאמין בכל ליבו במוסר היהודי ובצדקת דרכה של המורשת היהודית. נוחם לוקח השראה מסיפורי התנ"ך ומגדולי הדור, כדי להביע את השקפת עולמו.

סרט דוקומנטרי קצר על שירי, אישה, חקלאית רקדנית ואמא. סרט דוקומנטרי קצר על שירי (43), חקלאית המגדלת עיזים בדרום הגולן ומכינה גבינות. לפני ארבע שנים שירי החליטה לתת מקום לחלום הילדות שלה – הריקוד. הריקוד עוזר לה לקבל חלקים שונים בעצמה. הסרט הוא מעין פורטרט פסיכולוגי קטן על שירי, תפיסתה את עצמה ואת הבחירות בחייה.

סרט עלילתי קצר העוסק בתהליך ההתבגרות וההתפכחות הנלווים לגיוס לצבא, ומעודד חקירה והעלאת שאלות במקום הליכה עיוורת עם הזרם. סרט קצר העוסק בתהליך ההתבגרות וההתפכחות הנלווים לגיוס והשרות בצבא. הסרט מציג סיפור אישי, תוך שאיפה להנגישו לקהל צעיר לקראת גיוס. כנערה, חלמתי לשרת בצבא בתפקיד משמעותי וחיכיתי ליום שבו יגיע תורי להגן על המדינה. חיילים היו גיבורים בעיניי, הסתכלתי עליהם בהערצה וחלמתי שיגיע היום בו אהיה אחת מהם. בחלום הזה לא היו קשיים או מלחמות, אך המציאות התבררה לי כאחרת. את הפרויקט יצרתי בעקבות החוויה האישית שלי ובאמצעותה. דרך סיפור השירות הצבאי שלי אני רוצה לעודד בני נוער ללמוד, לחקור ולהעלות שאלות טרם גיוסם לצבא ולא ללכת בצורה עיוורת אחרי החלום, תוך תקווה שיגיעו מפוכחים יותר ליום גיוסם לצה״ל.

פורמט לערוץ יוטיוב. ערוץ תוכן לקידום יצרנים ויוצרים מקומיים בתחום הקולינארי תוך מתן ערך מוסף המשלב צילום, סטיילינג וקולינריה. פורמט לערוץ יוטיוב המקדם יצרנים ויוצרים מקומיים מתחום הקולינריה הישראלית. הפורמט נוצר כדי לתת מענה שיווקי מיידי ורענן, בתוך הואקום התעסוקתי שיצר משבר הקורונה. בכל פרק צלם.ת ואיש/אשת קולינריה יפגשו עם משק או עסק מקומי מתחום הקולינריה. בידול הפורמט והפניה לקהל היעד, מבוסס על טיפים מקצועיים בתחומי צילום מזון וסטיילינג המתאימים ליישום בסמארטפון, תוך שיתוף פעולה עם שפים מקצועיים שיתנו את משנתם הקולינרית ואפילו מתכון.

סדרת סרטוני תדמית לקונדיטוריה ביתית. סדרת סרטוני תדמית לקונדיטוריה ביתית בדרומה של הולנד. המקום מבקש לתת ללקוחותיו חוויה נוסטלגית שהיא מסע אחורה בזמן. זוהי דרך מלאה בריחות, טעמים, זכרונות ילדות וסיפורים ישנים. מובילות את החוויה הקולינרית שלוש גיבורות Carmen, Lydia, Anke. כל אחת מהדמויות מגיעה מאזור אחר בעולם, עם רקע, שפה ונוף שונים – וביחד הן מראות כיצד כולנו דומים, מתרגשים מהחיבור לטבע ולנופים, נהנים מאוכל ביתי עשיר, טעים ונוסטלגי.

סרט תיעודי קצר שמראה את אורח החיים של הנוער בכפר עקב. כפר עקב שוכן על הכביש הראשי מירושלים לרמאללה. אוכלוסייתו המונה כ-120,000 תושבים, גדלה מדי יום. כפר עקב אינו שייך לישראל אך גם לא לרשות הפלסטינית. כוחות הסמכות הפלסטינים אינם יכולים להיכנס לאזורים אלה מאז הסכמי אוסלו. זהו שטח הפקר, אזור ללא חוק. לימבו הוא סרט תיעודי קצר המייצג את אורח החיים של הנוער בכפר עקב. בחסות הסכסוך בין הממשלה הפלסטינית לישראל – הכבוד הוא זה ששולט ברחובות.

מיני-סדרה קומית המתארת את שגרת חייה לורן בתקופת הסגר בעקבות מגפת הקורונה. לורן מרגישה ריקנות ומחליטה לנסות כל פעילות שהשגרה החדשה מציעה. מיני-סדרה קומית המתארת את שגרת חייה של לורן שיצאה לחל״ת בעקבות מגיפת הקורונה. במהלך הסגר, לורן מרגישה ריקנות ובדידות, ומתפתחת בה תחושה שהכל מיותר, אפילו המילים מאבדות משמעות. לורן מעסיקה את עצמה בריקודים, כושר, מתכונים, אבל החוויה החושית של לצאת החוצה, לדבר עם אנשים – לא באמת מתקיימת. לורן מחליטה להקצין פעולות, כדי להכניס עניין חדש בחייה.

סדרת סרטוני הדרכה להכנת מוצרי טיפוח ממוצרים נגישים וטבעים הנמצאים בכל בית. טיפוח הוא חלק בלתי נפרד מחיינו. סרטוני ״עשה זאת בעצמך״ של מוצרי טיפוח מחומרים נגישים וטבעיים, מציעים פתרון בריא ויצירתי המתאים לכל כיס ולכל אחד ואחת.

סרט דוקומנטרי קצר העוסק בחלומו של נער מתבגר לפרוץ גבולות בדרך לעתיד טוב יותר. סיפורו של נער מתבגר בפריפריה החברתית והגאוגרפית בישראל. הנער לומד ב׳בית-הספר של החיים׳, מסתובב עם חברים בעייתיים. עוד שאכטה, עוד ניידת בבית, אולי אפשר גם אחרת? בין התקנות מזגנים למשחקי הפועל שנפסקו, הוא חולם על חיים שונים במקום אחר.

סרט דרמה קצר העוסק ביחסים התלותיים של אמא ובן. מגיפה מובילה לערעור עולמם הנפשי של שני הגיבורים – יובל (27), בן יחיד, ואמו זהבה (60) שחיה לבדה לאחר שבעלה נפטר. בגלל הבידוד שנגזר עליהם, בפעם הראשונה כל אחד מהם צריך לדאוג לעצמו בעצמו. היחסים ביניהם תלותיים, יובל לא מודה בכך אך הוא זקוק לה, וזהבה זקוקה לו. האם יובל ינצל את ההזדמנות שניתנה לו ויבחר בעצמאות? האם ישוב אל זרועות אמו?

סרט עלילתי בחמישה חלקים בהשראת סיפור שהיה באמת העוסק בטראומה ובהשלכותיה. סרט בחמישה חלקים בהשראת סיפור שהיה באמת. חלקו האחד של הפרויקט הוא סרט המתאר זוג אחים בסביבת חייהם, בשגרת יומם. אירוע אליו נחשף אחד מהם הופך לטראומתי ומכונן עבורו. ארבעת החלקים הנוספים בפרויקט, מתמקדים בנסיון להמחשה חזותית של הטראומות: פחד, כעס, חוסר שינה, דיכאון.

סרט תדמית לעמותה שמסיעה ילדים חולי סרטן מעזה והגדה המערבית לבית חולים הדסה בירושלים, ודואגת לכלכלתם בזמן האישפוז. סרט קצר המציג את שירותיה של עמותה פלסטינית שהוקמה בשנת 2015במזרח ירושלים. העמותה מסייעת לילדים חולי סרטן מרצועת עזה ומהגדה המערבית לחצות את המחסומים הישראליים, ולהגיע לבית החולים הדסה שבירושלים לקבלת טיפול. העמותה מלווה את הילדים ברישום, במהלך הטיפול ומכינה ארוחות לילדים ולבני משפחתם.

סרט תיעודי קצר המתבונן ביחסים בין שש אחיות ואח, מנקודת מבטה של הבמאית והצלמת שהיא אחת האחיות. לגדול במשפחה עם שבעה ילדים זה לא תמיד קל. לא תמיד יש פרטיות או תקשורת טובה, לא תמיד אפשר להתייחס לכל אחד ואחת באופן מעמיק ומתעניין. גדלתי במשפחה תומכת, אוהבת ושמחה. רק כשגדלתי הבנתי שלא הכל ורוד ושיש דברים שלא מדברים עליהם ומטאטאים אותם מתחת לשטיח.

אפליקציה לילדים כבדי ראייה. משחק טיפולי, יישום התפתחותי להבנת רגשות הילד באינטראקציה, במצבים חברתיים שונים. ממחקרים עולה כי בגיל הרך, קשר ואינטראקציה תלויי-ראייה הם משמעותיים לפיתוח תקשורת ויכולות חברתיות. בעוד שילדים רואים יכולים להתאים עצמם לסביבה ולהסיק משמיעה וראייה בו זמנית, ילד עם לקות ראייה יזדקק לתיווך המבוגר בכדי להגיע להבנת הסיטואציה בה הוא נמצא. אפליקציית I-feel מתאימה לגילאי גן חובה, והילד ישחק בה בליווי איש צוות מהגן. הילד יבנה לעצמו דמות אישית ובאמצעותה יתנסה במגוון רחב של משחקים המתמקדים בפיתוח קשת הרגשות. היישום הוא תוצאה של תחקיר והתייעצות עם צוות חינוכי המטפל בילדים כבדי ראיה. מבוסס memoji של אפל ואימוגי׳.