סגל החוג לתקשורת צילומית

יהודית גואטה היא ראשת החוג לתקשורת צילומית במכללה האקדמית הדסה. 

מרצה בכירה, אמנית וצלמת בינלאומית ואוצרת ובוגרת האקדמיה לאמנות בבצלאל.

בשדה התרבות והאמנות גואטה הינה יוצרת ייחודית. אמנית, אוצרת, מורה ופעילה ציבורית המשלבת בין עולם אישי לבין התבוננות מעמיקה בליבת המציאות הישראלית. גואטה יוצרת במגוון שדות פעולה, באופן דינמי המעמיד חזון תרבותי, מתוך מעורבות אינטלקטואלית וחברתית. גואטה יוזמת, מגיבה ונענית לטווח רחב של אתגרים אמנותיים, פדגוגיים, חברתיים וציבוריים והשפעתה ניכרת בצמתים מרכזיים מוליכי תרבות בהוויה הישראלית.

בחינת מדיום הצילום תוך ניסיון למתוח את טווח התחביר שלו והבאתו אל קו התפר שבין הצילום לרישום הינו מן המאפיינים לעבודתה. מהלכים אלה מתבלטים בנסיגה מכוונת מהדימוי המקורי בפעולה של מחיקה, החסרה, הוספה, שיכפול, פירוק ומיסוך עד לכדי בריאת בבואה חזותית חדשה. מגמת ההתרחקות מן המציאות הממשית והמושגית על ידי מזעור, צמצום וסינון מידע חזותי, במטרה לשחרר את הדימוי מבבואתו הקונטרסטית זיכתה אותה בפרסי הוקרה רבים. גואטה מציבה את הצופה בעמדה אמביוולנטית, המערערת על אפשרות הגדרתה של המדיה הצילומית. גואטה פועלת במגמות של טשטוש גבולות השפה, הצפנת הדימוי, שיבושו, והטיפול בו עד להזרתו, פונה ליצירת אסתטיקה ופרקטיקה חדשה, המרחיבות את טווח הדיאלוג עם הדימוי.

גואטה פועלת שנים רבות גם בתחום החינוך. כמי שניהלה את מסלול לימודי הצילום במסגרת החוג לתקשורת במכללה האקדמית ספיר ובבית ספר להנדסאים במכללת ספיר, התוותה גואטה את דרכם של נתיבים אלה ועיצבה את מתכונתם, תוך הצבת דגשים מהותיים למן הטמעת מאפייניו הייחודיים של איזור הדרום במערך הלימודים, תוך גיבושם לכדי אמירה אמנותית הנעה בין החוויתי לרעיוני, וכל הבאתם וחשיפתם במרחב הציבורי. דגשים אלה נכחו גם בדרכה כמרצה במוסררה, אסכולה, שנקר, המכללה למינהל, המדרשה לאמנות, קמרה אובסקורה, אוניברסיטת תל אביב ובשנים האחרונות בפעילות ענפה במכללה האקדמית הדסה. לפעילות זו נלווים גם ניסיונות לפיתוח מתודות חשיבה והוראה, ייחודיים ברובם, המתבססים על ניסיון ארוך.

כחלק מתפיסת עולמה הדינמי מטפחת גואטה מעורבות בזירת התרבות והחברה, פועלת כאוצרת איכותית ועמוקה. יוזמתה החלוצית הברוכה בהקמת גלריית "לימבוס" לצילום, בעת שתחום זה טרם זכה לכל הכר, נחשבת חסרת תקדים ופורצת דרך. פעילותה המגוונת של הגלריה תחת שרביטה של גואטה כללה מוקדים כמו: הענקת במה לאמנים בראשית דרכם, יצירת פלטפורמת מחקר במפגשים בין מדיומליים, מצע לתהליכים ניסיוניים ומאיץ לחשיפת מדיית הצילום לקהל הרחב ושוחרי האמנות. בין יתר שמה גואטה דגש על תחום המחק ר והפרסום שהחשוב בהם הוא הספר על מפעלה של גלריית לימבוס שראה אור לפני מספר שנים.

בעשייתה הענפה, הכוללת גם מעורבות פעילה במיגון גופים ציבוריים משפיעים ותומכי אמנות ותרבות, ובעצם הצבעתה התקדימית ורבת ההיקף על מוקדי תוכן וצורה רלבנטיים, בתרומתה בהעלאה וביסוס מעמדו של הצילום בשדה האמנות המקומי, גואטה מהווה דמת מובילה ומשפיעה. כוחה של גואטה בשילוב בין מעשה יצירה אישי תוך התייחסות להשתנותו של המרחב העכשווי לבין פעולה חברתית אמיצה בשדה האמנות ובקהילה ומחויבות להוראה לאורך 30 שנים.

טל מורס (PhD) הוא חוקר תקשורת. תחומי העניין שלו הם חברה ומוות, אתיקה ותקשורת, תקשורת חזותית, ניתוח שיח ותרבות דיגיטלית.

ספרו, The Mourning News: Reporting News About Death in a Global Age, מבוסס על ניתוח שיח ביקורתי של סיקור אירועי מוות אלים על ידי ארגוני חדשות גלובליים. מחקריו האחרים עוסקים בייצוג חזותי של מוות אלים בתקשורת, מוות בעידן הדיגיטלי והשיח על "המוות הטוב".

טל מלמד במכללה האקדמית הדסה ירושלים, משנת 2015 קורסים בנושאים: אתיקה של תקשורת צילומית, מבוא לשיח פוליטי בישראל ובעולם, הפוליטיקה של המוות, תקשורת חזותית, עיתונות במלחמה ואוכל ותרבות.

תחומי מחקר והוראה:

• אתיקה של תקשורת (חזותית)
• מוות בעידן דיגיטלי
• מבוא לשיח פוליטי
• הפוליטיקה של המוות
• תקשורת חזותית
• אוכל כתרבות

פרסומים נבחרים:

Morse, T. (2023). Digital necromancy: Users’ perceptions of digital afterlife and posthumous communication technologies. Information, Communication & Society, 0(0), 1–17. https://doi.org/10.1080/1369118X.2023.2205467

Morse, T. (2023). “We Are One”: Mediatized Death Rituals and the Recognition of Marginalized Others. International Journal of Communication, 17(0), Article 0. https://ijoc.org/index.php/ijoc/article/view/15889

Morse, T., & Birnhack, M. (2022). The continuity principle of digital remains. New Media & Society, 14614448221133536. https://doi.org/10.1177/14614448221133535

Morse, T., & Birnhack, M. (2022). The posthumous privacy paradox: Privacy preferences and behavior regarding digital remains. New Media & Society, 1343–1362. https://doi.org/10.1177/1461444820974955

 Morse, T. (2020). Now Trending: #Massacre—On the Ethical Challenges of Spreading Spectacular Terrorism On New Media. In M. H. Jacobsen (Ed.), The Age of Spectacular Death. Routledge. https://doi.org/10.4324/9780429351556

מורס, ט. (2020). טוב למות? המאבק (החילוני) על תפיסת המוות הטוב בחברה הישראלית. בתוך: מנספילד-כהן, י', חזן, ח', לביא, ש' ובריל, ש' (עורכים). סוף החיים: רפואה, משפט, ותרבות בישראל לנוכח פני המוות (עמ' 234-256). הוצאת הקיבוץ המאוחד.

השתתפות בפודקאסטים:

מה צופן העתיד לזיכרונות הדיגיטליים שלנו? בתוך: נקודה IL – פודקאסט איגוד האינטרנט הישראלי. https://www.isoc.org.il/podcasts/digital-memories

זיכרון דיגיטלי - מה עולה בגורלו של מידע אישי לאחר המוות?. בתוך: עושים ת'מוות. רשת עושים היסטוריה. https://www.osimhistoria.com/mavet/ep19-izavon-digital

טוב למות בעד ארצנו או עצמנו?. בתוך: עושים ת'מוות. רשת עושים היסטוריה. https://www.osimhistoria.com/mavet/ep18

זיכרון נדיף. בתוך  שׁרת התרבות, חדר 404. http://room404.net/?p=76417

רז גרינברג הוא חוקר אנימציה ותרבות חזותית. מחקריו עוסקים בהגדרת האנימציה כטקסט תקשורתי ובבניית מתודת ניתוח לטקסטים מתחום האנימציה, במפגש בין אנימציה לתרבות בצפון אמריקה, יפן וישראל, ובאנימציה ומשחקים דיגיטליים. מאמריו בנושאים אלה התפרסמו בכתבי העת Film and Video Journal, Literature/Film Quarterly, Animation: An Interdisciplinary Journal ואחרים. ספרו העוסק בעבודותיו המוקדמות של האנימטור היפני הייאו מיאזאקי ראה אור בהוצאת "בלומסברי אקדמיק".

בוגרת החוג לתקשורת צילומית, המכללה האקדמית הדסה
בוגרת לימודי אנימציה קלאסית ב- IAC המכללה הישראלית לאנימציה

avigailleibtag.com