כרמית ויסליץ על כוחו של האינטרנט לחולל שינוי חברתי

11/11/2019 | רמי חזן

מחקרה האחרון של ד"ר כרמית ויסליץ, מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללה, עוסק בסיפורם של אקטיביסטים בישראל ומפריך כמה מיתוסים ביחס למעמדו ולתפישת כוחו של האינטרנט לחולל שינוי חברתי. 

אמנם רשתות חברתיות נתפשות כאמצעי מרכזי לחולל שינוי חברתי, אך בישראל ובעולם ארגונים לשינוי חברתי נאבקים לבלוט בזירה הרוויה בשחקנים שמתחרים על תשומת הלב הציבורית. המצב הזה נכון לא רק להקשר הישראלי אך במקרה הישראלי, מתווספים לא רק ההיבטים שקשורים בפלטפורמות הטכנולוגיות אלא גם ההיבטים הפוליטיים והכלכליים.

בהקשר הכלכלי, ארגונים של החברה האזרחית בישראל מתקשים לפעול לאורך זמן בגלל בעיות משאבים, ולכך השפעה ישירה על היכולת להשקיע משאבים באינטרנט. 

בהקשר הפוליטי, הרשת הישראלית רוויה בשיח מתלהם שמייצר דה-לגיטימציה לכל מי שמשמיע קול אחר. כל אלה - מקשים מאוד על פעילות באינטרנט של חלק מהארגונים, בעיקר של אלה שפועלים להגנה על זכויות אדם, ועל יצירת שיח דמוקרטי מקבל שמכיל גם קולות אחרים. במלים אחרות, יש קושי גדול להשפיע על דעת הקהל הישראלית בכל הקשור לשיח באינטרנט.

לאור זאת, ארגונים אזרחיים ממעטים בניסיון להשפיע על הציבור הרחב ובעיקר - מבקשים להגיע לשחקנים בעלי כוח כגון עיתונאים ופוליטיקאים ולקהל התומכים שלהם. תפישת החשיבות של תקשורת מרכזית נשמרת גם בעידן האינטרנט למרות שמציע שפע של במות תקשורתיות אלטרנטיביות. הרצון להגיע לתקשורת מרכזית עדיין קיים גם כיום ומרבית המשאבים התקשורתיים עדיין מופנים לאפיק זה.

מחקרה של ד"ר ויסליץ מופיע בספרה החדש שראה אור לאחרונה, "Internet Democracy and Social Change". עולה מהספר כי דווקא האינטרנט עודד את תופעת הפרסונליזציה של מי שעומדים בראש ארגונים לשינוי חברתי. באינטרנט רואים מגמה של יצירת תכנים שבשגרה על ידי מנהלי הארגונים שחתומים בשמם על תכנים שמופצים באמצעות הרשתות החברתיות ולמעשה קיימת אסטרטגיה תקשורתית שמטרתה היכרות עם ראשי הארגונים מתוך רצון לקרב תומכים לארגון. תופעה זו, שרווחת כבר שנים בפוליטיקה הממסדית, בולטת ביתר שאת בעידן של רשתות חברתיות בנוגע לארגונים לשינוי חברתי.

לקריאת כתבה בעיתון "כל העיר" על מחקרה החדש של ד"ר כרמית ויסליץ (1.11.2019)
לדף הבית של החוג לפוליטיקה ותקשורת