Contact List

פרופ' ברטולד (טולו) פרידלנדר (נולד ב-2 באוקטובר 1942, כ"א בתשרי ה'תש"ג), הוא נשיאה של המכללה האקדמית הדסה בירושלים. מכהן בתפקיד מאז אוגוסט 2012, ובעבר ייסד ועמד בראש התכנית ללימודי תואר ראשון בביוטכנולוגיה, הראשונה בישראל בתחום זה.

בתפקידו הראשון הוא הקים את המחלקה לדיאגנוסטיקה ויראלית בחברת "אימס יישום". לימים הפך להיות המנהל המדעי של החברה. במהלך השנים שלאחר מכן הוא שימש כמנכ"ל של מספר חברות סטארט-אפ בתחום הביוטכנולוגיה בישראל, איטליה וארצות הברית. הוא ייעץ ושימש כחבר ועד מנהל במספר חברות ביוטכנולוגיה בארצות הברית, ישראל ואיטליה.

מ-2005 ועד היום הוא משמש כפרופסור אורח באוניברסיטת ראטגרס, ניו-ג'רזי, וידוע בניסיון הרב בתחום האקדמי והתעשייתי בכל הקשור לרפואה צמחית וביוטכנולוגיה, כולל תרופות, תוספי מזון ואוכל.

פרופ' פרידלנדר היה גורם מוביל בפרויקט Bio-Explore  - פרויקט מחקרי במימון האיחוד האירופי, לזיהוי צמחים ים-תיכוניים בעלי סגולות רפואיות. כיום הוא עומד בראש פרויקט המשך של משרד החקלאות המתמקד בתכונות מרפא של צמחים בישראל.

בשנת 2004 ייסד ועמד בראש החוג לביוטכנולוגיה במכללה האקדמית הדסה בירושלים, התוכנית הראשונה בישראל ללימודי תואר ראשון בתחום זה. הוא שימש כיו"ר החוג עד אוגוסט 2012, אז נבחר לנשיא המכללה. 

מאז כניסתו לתפקיד נשיא המכללה, מספר הסטודנטים גדל מ כ-2,100 סטודנטים בחוגים האקדמיים ובמכינות הקדם האקדמיות השונות ליותר מ-4200. פרופ' פרידלנדר פתח והרחיב את תוכנית המח"ר (החברה החרדית) של המכללה כך שהיום מדובר בתוכנית המח"ר הגדולה ביותר בארץ.  המח"ר כולל היום כ-800 סטודנטים בתוכניות אקדמיות ובמכינות.

פרופ' פרידלנדר ייסד את הרשות למחקר ופיתוח במכללה בראשות פרופ' מיכאל ברמן. הרשות יצרה אפשרויות ופתחה דלתות לקרנות מחקר בארץ ובעולם. רשות המחקר עודדה את הסגל במכללה להיות שותף בחלקו ומוביל בחלקו במחקרים של האיחוד האירופי, קרן המחקר הישראלית ועוד וזאת בנוסף לשיתוף פעולה מחקרי בן-חוגי.

במהלך שנות כהונתו הוקם המרכז לניהול קריירה במכללה המעניק לסטודנטים ולבוגרים יתרון בשוק העבודה. המרכז נותן שרות למספר גדל והולך של סטודנטים ושל בוגרים צעירים  בשני הקמפוסים על ידי סדנאות, יצירת קשרים עם מעסיקים והשמה.

פרופ' ברטולד ברטולד פרידלנדר ב-ויקיפדיה

בעל תואר דוקטור בפסיכולוגיה חברתית ומוסמך בשיטות מחקר בפסיכולוגיה מאוניברסיטת סאות'המפטון, אנגליה; בוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה וסוציולוגיה מאוניברסיטת בר-אילן. מלמד וחוקר את הממשק שבין אישיות לתרבות. מחקריו עוסקים, בין היתר, בהשפעה דפוסי התקשרות רומנטיים על ייצוגים מנטליים של אחרים משמעותיים, הקשר בין דפוסי אישיות לבין שימוש ברשתות חברתיות באינטרנט, זהות חברתית – ניתוק וחוסר הזדהות עם קבוצה השייכות, סוגיות של ספורט וחברה.

ד"ר  שלומי אלישר הינו בעל תואר דוקטור בפסיכולוגיה, בוגר מדעי הטבע ועו"ס מומחה בשיקום.

במהלך 35 השנים האחרונות עבד במספר תפקידי מטה בכירים באגף השיקום במשרד הרווחה והשירותים החברתיים,

וב – 15 השנים האחרונות שימש כסמנכ"ל בכיר ומנהל אגף השיקום.

במסגרת תפקידיו השונים השפיע רבות על התפתחותם של שירותי השיקום במדינת ישראל ועל עיצוב מדיניות משרד הרווחה בתחומי הטיפול השיקומי באנשים עם מגוון רחב של מוגבלויות.

במקביל לעבודתו באגף השיקום, לימד קורס בעבודה סוציאלית שיקומית בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, שימש עוזר מחקר והוראה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן, ופרסם מאמרים בתחומי השיקום, הנוירו-פסיכולוגיה והפסיכו-פרמקולוגיה.

ד"ר עתליה חי וייס הנה מרצה בחוג להפרעות בתקשורת, המכללה האקדמית הדסה וקלינאית תקשורת.

ד"ר חי וייס סיימה את לימודי התואר הראשון בתחום ההפרעות בתקשורת במכללה האקדמית הדסה. את לימודי התואר השני והשלישי בתחום מדעי הקוגניציה סיימה באוניברסיטה העברית. עבודת מחקר הדוקטורט שלה התמקדה במאפייני תופעת הדיסלקציה בקרב מוסיקאים והיא נעשתה תחת הנחייתן של פרופ' רוני גרנות ופרופ' מרב אחישר. מאז סיום הדוקטורט עתליה עוסקת במחקר המתמקד באוכלוסית הילדים הדו-לשוניים, עם התפתחות תקינה ועם לקות שפה.  

ד"ר עתליה חי וייס מרצה בחוג להפרעות בתקשורת במכללה במגוון קורסים תיאורטיים וקליניים, מרכזת את ההתנסות הקלינית של שנה ג', ומדריכה עבודות סמינריוניות עיוניות ומחקריות.  

שני היא פסיכולוגית קלינית מומחית בעלת תואר דוקטור בפסיכולוגיה מאוניברסיטת חיפה.
מחקריה מתמקדים בהיבטים שונים של פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה קלינית ונקודות החיבור שביניהן, תוך התמקדות בזהויות, ערכים, רב תרבותיות וילדים בסיכון.
כמלגאית של מכון חרוב נסעה לפוסט דוקטורט במרכז למחקר של ילדים ונוער בסיכון בבית החולים האוניברסיטאי של אוניברסיטת קולורדו (Kempe Center), שם עסקה במחקר על תוכניות התערבות לילדים בסיכון.
מאמרים לדוגמה:

1. Oppenheim-Weller, S., & Kurman, J. (2017). Value Fulfillment and Bicultural Identity Integration. Journal of Cross-Cultural Psychology, 48(3), 267-286. 
2. Oppenheim‐Weller, S., Schwartz, E., & Ben‐Arieh, A. (2017). Child involvement in treatment planning and assessment in Israel. Child & Family Social Work.
3. Roccas, S., Sagiv, L., Oppenheim, S., Elster, A., & Gal, A. (2014). Integrating content and structure aspects of the self: traits, values, and self‐improvement. Journal of Personality, 82(2), 144-157.
4. Hambrick, E. P., Oppenheim-Weller, S., N'zi, A. M., & Taussig, H. N. (2016). Mental health interventions for children in foster care: a systematic review. Children and Youth Services Review, 70, 65-77.
5. Shaheen, M. & Oppenheim, S.* (2016). Youth resilience makes a difference in mitigating stress: teacher mediated school intervention in Bethlehem. Intervention, 14(3), 305-319. *Equal contribution.
6. Oppenheim-Weller, S., & Zeira, A. (2018). SafeCare in Israel: the challenges of implementing an evidence-based program. Children and youth services review, 85, 187-193.

7. Oppenheim-Weller, S., Roccas, S., & Kurman, J. (2018). Subjective value fulfillment: A new way to study personal values and their consequences. Journal of Research in Personality, 76, 38-49. 

8. Oppenheim-Weller, S., Zeira, A., & Mazursky, N. (in press).  Evaluating SafeCare® in Israel: Benefits for the Families,  Child & Family Social Work.

רופא ילדים, נוירולוג ילדים, ורופא ילדים התפתחותי

MD, PHD